|
| מאי 2018 |
| | רשמים ממפגש מועדון הדח"צים שהתקיים ב 08.05.2018
שנערך בשיתוף עם הקתדרה לממשל תאגידי בר אילן
| ביום 08.05.2018 התקיים מפגש במסגרת מועדון הדח"צים של איגוד הדיקטורים בשיתוף עם הקתדרה לממשל תאגידי של אוניברסיטת בר אילן.
המפגש עסק בסיכוני סייבר ובתקנות אבטחת מידע וחידושים בתחום הגנת הפרטיות.
בין הדוברים במפגש השתתפו גם:
פרופ' יוסף גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים בישראל, אסף וסיברג נשיא isaca ישראל, אבירם אצבה, ראש מרכז תורה וביקורת במערך הסייבר הלאומי, עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ועו"ד איתן אפשטיין, שותף בכיר במ.פירון ושות'.
המפגש סוכם בפאנל אשר עסק בנושא זירת הסייבר וסיכוני הסייבר.
בין הדברים שנאמרו בכנס:
"ניהול סיכונים – יש להבחין מה הנכסים ולנהל את הסיכון העסקי. תורת ההגנה לארגון שפרסם המערך מגדירה דרישות בסיסיות מדירקטורים ונושאי משרה..."
|
|
| |
| |
|
| | אחריות דירקטור בחוק ההגבלים העסקיים | עו"ד עפר מעוז, המחלקה המשפטית,
רשות ההגבלים העסקיים
| הוראותיו
ותכליתו של חוק ההגבלים העסקיים מטילות על דירקטורים אחריות כבדה – הן כגורם מפקח
על חוקיות פעולותיה של החברה, והן כמונע אפשרי של פגיעה בחברה כתוצאה מהגבל עסקי.
לפני
מספר חודשים, נגזר דינו של חבר דירקטוריון ומנכ"ל מאפיית אנג'ל, מר ירון
אנג'ל. אנג'ל הורשע בכך שהיה צד להסדר כובל בין ראשי המאפיות הגדולות בישראל,
שבמסגרתו הסכימו המאפיות להעלות את מחירי הלחם האחיד הפרוס והחלה, וכן הסכימו שלא
להתחרות האחת על לקוחותיה של מאפייה אחרת. עונשו נגזר ל-5 חודשי מאסר מאחורי סורג
ובריח וקנס של 300 אלף שקלים.
מובן
כי אין כל חידוש בכך שדירקטור המעורב באופן ישיר בביצוע עבירה יישא בעונש על
מעורבותו. יחד עם זאת, עיון בגזר דינו מעלה סוגיה שיש בה כדי להקרין גם על חובות
הפיקוח שחוק ההגבלים העסקיים מטיל על דירקטורים. הכוונה לדיונו של בית המשפט (כב'
השופט עודד שחם) בנושא הגבלת כהונתו של אנג'ל כדירקטור. על אנג'ל נגזרו 5 שנות
מניעות מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית.
הבסיס
לדיון מצוי בסע' 226(א1) לחוק החברות, הקובע כי: "לא
ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אדם
שהורשע... אם בית המשפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש
דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, למשך התקופה שקבע בית
המשפט אשר לא תעלה על חמש שנים".
|
| |
| |
|
| | מרחב האינטרנט וכלכלת המידע:
מה בין דיני הגנת הפרטיות, דיני הגנת הצרכן
ודיני הגבלים עסקיים?
בשנה החולפת התפתח בעולם שיח הקושר בין
דיני הגנת הפרטיות, דיני הגנת הצרכן ודיני התחרות ומניעת הגבלים עסקיים. שיח זה מציע
לשפר את שיתוף הפעולה בקביעת מדיניות בנושאים אלה ובאכיפתם, על מנת להתמודד
ביעילות עם האתגרים שיוצרת כלכלת המידע בעידן האינטרנט.
מאת: עו"ד לימור שמרלינג מגזניק,
הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים
| חברות ועסקים שואפים להרוויח כמה
שיותר. חברות אף מחויבות לכך בדין החל עליהן. אך יש לכך גבולות – כל עוד הם אינם
מפרים חוקים אחרים שחוקקו בחברה בה הם פועלים.
במשך שנים פיתחנו עקרונות שלאורם אנו
רוצים לראות את עולם המסחר פועל.
למשל, דיני הגנת הצרכן התפתחו על מנת
להגן עלינו הצרכנים, האנשים בקצה המערכת הכלכלית, מפני ניצול לרעה על ידי חברות
ועסקים, בדרך של קביעת מחירים לא שקופה, ובאופן שפוגע בתחרות. למשל חובת הצגת
מחירים. מטרתה לאפשר לנו לדעת מראש מה מחירו של המוצר אותו אנו שוקלים לרכוש,
ולמנוע מהמוכר לנקוב במחיר משתנה על פי התרשמותו מאתנו ומיכולתנו לשלם. כך גם נוכל
להשוות בין המחיר בחנויות שונות ולבחור לרכוש בחנות הזולה יותר. ההתנהלות הכוללת
הזו תביא לתחרות בין המוכרים ולהורדת מחירים כך שהצרכן ישלם את המחיר היעיל ביותר
עבורו.
אלא שבעידן המידע בו אנו חיים, במהפכה
הרביעית, מהפכת הכלכלה הדיגיטלית, השתנו חוקי המשחק באופן שמערער שוב את האיזון
בין מוכרים לקונים.
| | |
|
|
|
שלמה המלך 37-39 קרית אונו, מגדל המשרדים קומה 7
|
|
|
03-7363146
|
|
|
|