מאי 2018

אחריות דירקטור בחוק ההגבלים העסקיים | עו"ד עפר מעוז, המחלקה המשפטית,
רשות ההגבלים העסקיים

הוראותיו ותכליתו של חוק ההגבלים העסקיים מטילות על דירקטורים אחריות כבדה – הן כגורם מפקח על חוקיות פעולותיה של החברה, והן כמונע אפשרי של פגיעה בחברה כתוצאה מהגבל עסקי
לפני מספר חודשים, נגזר דינו של חבר דירקטוריון ומנכ"ל מאפיית אנג'ל, מר ירון אנג'ל. אשר הורשע בכך שהיה צד להסדר כובל בין ראשי המאפיות הגדולות בישראל, שבמסגרתו הסכימו להעלות את מחירי הלחם האחיד הפרוס והחלה, וכן הסכימו שלא להתחרות האחת על לקוחותיה של מאפייה אחרת. עונשו נגזר ל-5 חודשי מאסר  וקנס של 300 אלף שקלים.
עיון בגזר הדין מעלה סוגיה שיש בה כדי להקרין גם על חובות הפיקוח שחוק ההגבלים העסקיים מטיל על דירקטורים. הכוונה לדיונו של בית המשפט (כב' השופט עודד שחם) בנושא הגבלת כהונתו של אנג'ל כדירקטור. על אנג'ל נגזרו גם 5 שנות מניעות מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית.
הבסיס לכך מצוי בסע' 226(א1) לחוק החברות, הקובע כי: "לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אדם שהורשע... אם בית המשפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, למשך התקופה שקבע בית המשפט אשר לא תעלה על חמש שנים".
בפסיקות בית המשפט נקבע כי הגבלת כהונה כדירקטור היא לא "רכיב עונשי", אלא משרתת שתי מטרות. האחת, מניעתית - כלומר מניעת הכהונה של האדם שהורשע, מתוך הבנה שלאדם כזה אין "את יכולות הפיקוח, ההשגחה והאמון המצופות מדירקטור בחברה ציבורית"; והשנייה, מטרה הרתעתית – כלומר, מניעת הכהונה של הדירקטור מהווה תמרור אזהרה לדירקטורים אחרים למצופה מהם מתוקף תפקידם.
בהתאם, קבע בית המשפט לאנג'ל את תקופת המניעות המרבית הקבועה בחוק, קרי 5 שנים. בית המשפט קבע כך לנוכח חומרת העבירה, פגיעתה בציבור, תכליתה להגן על הציבור, וכן לנוכח מעורבותו הישירה של אנג'ל במעשה העבירה בזמן ששימש כדירקטור בחברה.
לקביעת בית המשפט השלכות כלליות באשר לרמת הפיקוח והאמון המצופים מדירקטורים. בית המשפט רואה בדירקטור אורגן שתפקידו בין היתר לפקח על כך שהחברה מקיימת את הוראות חוק ההגבלים העסקיים.  מצופה מהדירקטור שינקוט אמצעי פיקוח ובקרה על מנת שעבירות אלה לא תבוצענה על ידי החברה.
הישמרות מפגיעת הגבל עסקי
תפקידו של הדירקטוריון, אינו מתמצה בפיקוח על שמירת החוק ע"י החברה. בהתאם לכך, מדירקטור מצופה לפקח על כך שהחברה אינה נופלת קורבן לעבירות הגבל עסקי. חברות העורכות מכרזי רכש ומכירה, עשויות ליפול קורבן להגבל עסקי. כך למשל, כאשר שני צדדים או יותר ש"על הנייר" מתחרים זה בזה בהליך התיחור שעורכת החברה מתאמים ביניהם את זהות הזוכה בעסקה ובכך פוגעים בהליך התחרותי על כל המשתמע מכך
ניסיון העבר מראה כי ישנן לא מעט דרכים לביצוע תיאום כזה – בדרך של חלוקת שוק, בדרך של תשלום מהצד הזוכה לצד שוויתר, בדרך של הסדר קבלנות משנה בין הזוכה למוותר או בדרכים אחרות.
במקרים אלה, בעוד שהחברה רואה לנגד עיניה מצג של תחרות מצד המתחרים במכרז, בפועל היא ניצבת מול מתחרים הפועלים בצוותא כדי להעלות את מחיר המוצר הנמכר. האידך גיסא, כמובן, הוא פגיעה ברווחיותה של החברה – החברה קונה או מוכרת את אותו נכס, אולם המחיר שהיא מקבלת או משלמת עבורו אינו המחיר שהייתה זוכה לו אם ההליך היה תחרותי.
ניתוח של מקרים כאלה שנחשפו בחקירות רשות ההגבלים העסקיים מראה כי במקרים רבים תשומת לב של עורכי המכרז עשויה לחשוף או למנוע מראש את התיאום בין המציעים. לשם כך נדרשת מעורבות ופיקוח הדוקים של הדירקטוריון, שיוודא כי הן בשלב הכנת המכרזים והן בזמן עריכתם ובשלב פתיחת ההצעות, ישנה מודעות לסכנות אלה ולאפשרויות למניעתן ולחשיפתן.
 לחזרה לניוזלטר לחצו כאן
Phone
www.www.idu.org.il
Phone
שלמה המלך 37-39 קרית אונו
Phone
03-7363146