יולי 2019

שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים באסיפות כלליות- האם זו הדרך הנכונה לחיזוק המוסדיים? ואיפה זה ממקם אותנו בהשוואה לסטנדרט העולמי?

מאת: דוד שמאי, מנהל תחום ממשל תאגידי, מורו סודאלי
רו"ח שגית סבאג - מנהלת תחום פרוקסי וממשל תאגידי בחברת הייעוץ אלפא בונד

לאחרונה (17 ביוני 2019) פורסם גילוי דעת 19/1 של הרשות להגבלים עסקיים בעניין שיתופי פעולה בדרך של תאום הצבעות בין הגופים המוסדיים. הלכה למעשה, שיתופי פעולה לא מוצהרים בין הגופים המוסדיים מתקיימים כבר היום, אם כי בעקיפין, בהינתן כי מרביתם מסתמכים כמעט באופן מוחלט על יועץ חיצוני בהצבעותיהם. ד"ר משה ברקת, המפקח על שוק ההון והביטוח, מעוניין לחזק את עצמאותם של הגופים המוסדיים בתהליך קבלת החלטות באסיפות כלליות של בעלי מניות, כך שההצבעה תתקבל באופן מיודע ועצמאי ולא בהסתמך על יועץ חיצוני. לפיכך, ככל שכוונותיו של ברקת יצאו אל הפועל, שמירה על האינטרס הציבורי הכולל באמצעות מתן אפשרות לשיתופי פעולה נקודתיים הינה מתבקשת.

קרא עוד

מה דירקטורים צריכים לדעת על בלוקצ’יין?

מאת ד"ר אנדרי ניימן, חבר בוועדה לחדשנות באיגוד הדירקטורים בישראל

בלוקצ’יין הוא נושא חדש על סדר היום של דירקטורים בחברות שונות ברחבי העולם. יש הבנה כי בלוקצ’יין יכול לחולל מהפכה בחלק מהתעשיות ולשנות לחלוטין את פני האחרות. ולכן מומלץ לדירקטורים כבר מעכשיו להוסיף את נושא הבלוקצ'יין לדיונים על אסטרטגיה של החברה וסיכונים תחרותיים ועדיף להתחיל עם זה בתקופה הקרובה. בנוסף, קיים חשד כי בלוקצ’יין יכול לעורר שינויים משמעותיים בארגונים, כגון להשפיע על מאזן הכוחות בין דירקטורים, מנהלים ובעלי מניות.

סביר להניח כי בלוקצ’יין לא יהפוך לחלק המרכזי בחברות בשנים הקרובות, אבל זה הזמן לחשוב על שילוב של מערכות וכלים מבוססי בלוקצ’יין משום שלמערכות אלו יש את הפוטנציאל לשנות את פני המודלים הפיננסיים והעסקיים, זאת באמצעות הנגשה של מערכות שקופות יותר ללקוחות הקצה של החברות, וכך להפוך את השירות שניתן ללקוח לחסין יותר מפני בעיות באבטחת מידע ומערכות יותר יעילות בגלל שימוש בחוזים חכמים וניהול של ארגונים אוטומטיים מבוזרים. על הדירקטורים לשקול איך יראה פני העסק בסביבת בלוקצ'יין והדוגמא המוחשית ביותר היא הנפקה של מטבעה דיגיטלי בשם "ליברה" ע"י פייסבוק שעלול לשנות את פני המערכת ומאזן הכוחות בעולם הפיננסי.

קרא עוד