|
| אוגוסט 2018 |
| |
| | רשמים מהשתלמות דירקטורים בנושא תגמול בכירים שנערכה ביום 17. ביולי 2018
בשיתוף איגוד הדירקטורים בישראל ובין משרד עו"ד פישר בכר חן וול אורין ושות'
"היבטים מיסויים וארגוניים של תגמול בכירים ב'נקודות
קצה' "
| בתאריך 17 ביולי, 2018 נערכה השתלמות של איגוד הדירקטורים בישראל בשיתוף משרד פישר בכר חן וול אורין ושות' בנושא תגמול לעובדים בכירים. להלן נביא בפניכם סיכום קצר של ההרצאה של עורכות הדין ענת שביט (ראש מחלקת המיסים) ומורן פרידמן (מחלקת דיני עבודה), אשר התמקדה בהיבטי מיסוי ובהבטים של דיני עבודה הנוגעים לתגמול עובדים בכירים באירועים שונים בחיי החברה ובשימוש במכשירי תגמול שונים לצורך רתימת העובדים הבכירים להשגת מטרות החברה.
קביעת מודל ההעסקה:
ככלל, קיימים שלושה מודלים מקובלים להעסקה:
1. יחסי עובד – מעביד:
2. קבלן - נותן שירותים (עצמאי):
3. יחסי ספק – לקוח (התקשרות אל מול חברת "יחיד").
מודל ההעסקה "הטבעי" ביותר והמודל אשר הינו "נטול סיכוני מעביד" הוא מודל ההתקשרות של יחסי עובד מעביד. יחד עם זאת, יתרונות המיסוי הובילו בכירים להעדיף התקשרות באחד משני המודלים הנוספים האחרים.
|
|
| |
| |
|
| |
| | תגמול בכירים – יש כבר פרספקטיבה על תיקון 20- מה קרה מאז?
מה צריך להעסיק אתכם הדירקטורים?| אבי ניר, מייסד ובעלים Compvision
| כ-6 שנים עברו מאז נחקק תיקון 20 לחוק החברות המחייב לקבוע, לאשר וליישם מדיניות תגמול לנושאי משרה בחברות ציבוריות.
מה קרה מאז? האם שכר הבכירים עלה או ירד? האם ביצועי החברות השתפרו או התדרדרו?
ומה צריך להעסיק ואולי להטריד אתכם הדירקטורים (דח"צים ולא רק) בהקשר לתגמול בכירים?
נתחיל במה קרה לחבילות השכר והתגמול וקודם כל המנכ"לים – אם בוחנים את חבילת התגמול הכוללת הרי שניתן לקבוע, בהכללה כמובן, שחלה עצירה מסויימת ולעיתים גם ירידה בסה"כ התגמול של מנכ"לים בחברות הציבוריות, אבל בכל כלל יש יוצאים מהכלל – לשני הכיוונים.
בבנקאות ובפיננסים "זו לא חכמה", כי מאז תיקון 20 נחקק גם חוק ה-2.5 מיליון המגביל את שכר הבכירים בסקטור הנ"ל, ברור שהס"כ ירד.
בהי טק, ההשפעה של תיקון 20 די קטנה, במיוחד בחברות שלא נסחרות כאן וגם בדואליות – תוכלו להתרשם מחבילת התגמול של מנכ"לים בחברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק או דואליות.
אם נבחן את חבילות התגמול בפועל של המנכ"לים בשאר הסקטורים נוכל לראות כי המגמה היא סוג של בלימת העליות ויחד עם זאת שונות גדולה מאוד.
|
| |
| |
|
| | הרצון לפתח מול הצורך לפקח
חדשנות טכנולוגית וסדר פנימי בארגון – הידורו שניהם יחדיו? |
מנשה הרשטיק, מייסד חברת מיתווים, ייעוץ וליווי טכנולוגי ארגוני
| מאמר זה מבוסס על עבודה רבת שנים בארגונים השמה דגש ייחודי על הקשר בין ארגון, טכנולוגיה ורגולציה.
מאמר זה מנסה להתמודד עם שאלת איזון בין חדשנות לשמרנות בארגון כך שתתאפשר הישרדותו בשוק תחרותי וגם על מנת להבטיח שהמוצרים או השירות המסופק בסופו של דבר ללקוחותיו יהיה איכותי.
באופן מעט יותר ממוקד עוסק המאמר בגוף ה- IT Information Technology (טכנולוגיות המידע) שבעצם אמון על החדשנות בארגון ובמידה לא מעטה על המוצרים או השירותים שהוא מספק.
טענת המאמר הנה כי ניתן לצמצם את החיכוך בין חדשנות לשמרנות בארגון ע"י תכנון, יישום והטמעה נכונים של שינויים ארגוניים, תהליכים ושיטות עבודה ומערכות ניהול.
בעידן בו ארגון ובפרט גוף הפיתוח / IT שלו נדרשים לחדשנות ולפיתוח טכנולוגי כחלק מאסטרטגיה כוללת, הולכות ומתרבות במקביל גם הדרישות בהקשרי ציות ובקרה שלכאורה מנוגדות הן לרוח החדשנות. דרישות אלו מחייבות לציית לנהלים והוראות עבודה ולתת מענה לבקרות בתחומים רבים כגון ניהול סיכונים, תהליכי פיתוח, אבטחת המידע, ניהול איכות וניהול תשתיות מחשוב. הדרישות במקורן מעוגנות במתודולוגיות, תפיסות עבודה ותקנים ומהוות בסיס לתהליכי ביקורת שוטפים המתבצעים במסגרת רגולציות שונות כגון ISO או SOX.
|
| | |
| |
|
|
|
שלמה המלך 37-39 קרית אונו, מגדל המשרדים קומה 7
|
|
|
03-7363146
|
|
|
|