|
| יוני 2018 |
| | רשמים מכנס השקת הזירה המקצועית לדירקטורים בפריפריה שנערך בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, איגוד התעשיה הקיבוצית, התאחדות התעשיינים מרחב דרום ויוסי אברהם ושות' עו"ד
| ביום 20.06.2018 הושקה הזירה המקצועית לדירקטורים בפריפריה בכנס שנערך בשיתוף התאחדות התעשיינים מרחב דרום, איגוד התעשייה הקיבוצית, ומשרד יוסי אברהם ושות' עו"ד.
הכנס, פרי עבודתם של הועדה לקידום הפריפריה בראשותה של ד"ר ליאמא דוידוביץ, היווה יריית הפתיחה של הזירה המקצועית בפריפריה ונערך בהשתתפותם של ח"כ איילת נחמיאס ורבין וכבוד שר החקלאות אורי אריאל.
במהלך הכנס, נערך פאנל בנושא של "התמודדות עם אתגרי הדירקטוריון בפריפריה – תעשייה מסורתית, תעשייה קיבוצית ומה שביניהן בעידן החדשנות" בהנחייתו של רו"ח ניר זיכלינסקי, ממייסדי איגוד הדירקטורים בישראל, בו נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים:
אביב חצבני, מנהל מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים:
"המחסור האקוטי בעובדים מקצועיים מהווה חסם משמעותי בצמיחת החברות ולכן על דירקטוריון החברה קבוע מדיניות ואסטרטגיה בתכנון ההון האנושי" |
|
| |
| |
|
| | בתי המשפט בישראל כזירת התמודדות תרבותית | עו"ד עפר
אטיאס
| הדירקטור בחברה הוא האורגן הקובע את מדיניותה ואת ערכיה. הוא הראש והלב שלה. כאשר החברה נקלעת למחלוקת הוא זה שאמור לנווט את דרכה אל חוף מבטחים תוך גילוי של אחריות ומנהיגות. רשימה זו מנסה להתוות תובנות לטיפול במחלוקות בדרך אחראית וערכית.
סוציולוגים ומשפטנים נוטים להסכים עם הקביעה שריבוי חוקים הוא הוכחה לחברה מיליטנטית וחסרת משמעת.
יש יאמרו כי המדובר בקביעה מעציבה, לא פחות, אך ניתן להדגים אותה במספר דרכים. לצורך הדוגמה, תקנות מדי המשפט של עורכי הדין.
בראשית ימי המדינה קבעו תקנות מדי המשפט כי על עורך הדין להופיע בבתי-המשפט כשהוא לבוש במעיל כהה, חולצה לבנה ועניבה שחורה. עד מהרה נוכחו מתקיני התקנה שצבעו של המעיל הכהה פורש על ידי המשפטנים בצורה מאוד ליברלית, והגוזמה הגיעה כאשר בבית המשפט העליון התייצב לדיון עורך דין במכנסיים קצרים ובסנדלים, ולתדהמת השופטים טען כי ברגע שהוא לובש מעיל כהה, עניבה שחורה, וחולצה לבנה – הוא לבוש כחוק.
|
| |
| |
|
| |
| אתיקה, ובינה מלאכותית – מי המבוגר
האחראי בשטח?
הכותבות הן:
ד"ר נאווה שקד מומחית לבינה
מלאכותית, מכון טכנולוגי חולון, HIT,
עו"ד מיכל מור-קופל,
מנכ"לית משותפת באיגוד הדירקטורים בישראל,
עו״ד אנה משה, שותפה בכירה פרל כהן,
מתמחה בתחום ההי טק, בעסקאות בינלאומיות וראש דסק ארצות ברה״מ לשעבר.
| כבר זמן רב אנו חיים בעידן הדיגיטאלי, המשמעות היא שמכונות חישוב אוטומטיות הן חלק אינטגראלי מחיינו.
כל מוצר - אלקטרוני, ביתי,השעון ואפילו הבגדים שלנו מכילים יכולות חישוביות ורובם אף מאפשרים אינטראקציה. תחום הבינה המלאכותית משתלב כמעט בכל סביבת עבודה ושירות. רובוטים מסוגים שונים הם חלק אינטגרלי מהתעשייה, הרפואה ויישומים חברתיים- זה כבר לא מדע בדיוני.
אתיקה לעומת זאת היא מושג מופשט והתוכן שלה הוא תלוי בזמן וגאוגרפיה. הניסיון הראשון לחבר בין הבינה המלאכותית והאתיקה נעשה ע"י הסופר אייזיק אסימובבשנת 1950, במסגרתו נקבעו כללים בעניין פגיעה של רובוטים בבני אדם, ציות שלהם לפקודות האדם וההגנה של הרובוטים על קיומם.
נדמה כי זוהי ״החקיקה״ הראשונה בתחום הבינה המלאכותית. מאז עברו 75 שנה והטכנולוגיה מאתגרת אותנו לייצר איזון בין היכולות המתפתחות של הבינה המלאכותית והאתיקה או בשפה פשוטה - הערכים שלנו.
נשאלות שאלות מוסריות וחלקן מטרידות מאד. למשל- היכולות הקיימות היום בתחום הבינה המלאכותית מאפשרות ניתוח ולימוד של כמות נתונים אדירה. האם נכון לאפשר שימוש במאגרי נתונים רפואיים לחיזוי מחלות ומניעתן או לאסור על גישה לנתונים כאלה ולשמור על הפרטיות ? האם צמצום העסקת אנשים והחלפתם ברובוטים היא מטרה ראויה?
מי יהיה אחראי במקרה שרובוט יפגע ברובוט אחר?
| |
|
|
|
שלמה המלך 37-39 קרית אונו, מגדל המשרדים קומה 7
|
|
|
03-7363146
|
|
|
|