יוני 2018
בתי המשפט בישראל כזירת התמודדות תרבותית / עו"ד עפר
אטיאס
הדירקטור בחברה הוא האורגן הקובע את מדיניותה ואת ערכיה. הוא הראש והלב שלה. כאשר החברה נקלעת למחלוקת הוא זה שאמור לנווט את דרכה אל חוף מבטחים תוך גילוי של אחריות ומנהיגות. רשימה זו מנסה להתוות תובנות לטיפול במחלוקות בדרך אחראית וערכית.
סוציולוגים ומשפטנים נוטים להסכים עם הקביעה שריבוי חוקים הוא הוכחה לחברה מיליטנטית וחסרת משמעת.
יש יאמרו כי המדובר בקביעה מעציבה, לא פחות, אך ניתן להדגים אותה במספר דרכים. לצורך הדוגמה, תקנות מדי המשפט של עורכי הדין.
בראשית ימי המדינה קבעו תקנות מדי המשפט כי על עורך הדין להופיע בבתי-המשפט כשהוא לבוש במעיל כהה, חולצה לבנה ועניבה שחורה. עד מהרה נוכחו מתקיני התקנה שצבעו של המעיל הכהה פורש על ידי המשפטנים בצורה מאוד ליברלית, והגוזמה הגיעה כאשר בבית המשפט העליון התייצב לדיון עורך דין במכנסיים קצרים ובסנדלים, ולתדהמת השופטים טען כי ברגע שהוא לובש מעיל כהה, עניבה שחורה, וחולצה לבנה – הוא לבוש כחוק.
וכך, בעקבות 'זירת ההתמודדות האופנתית' שנפתחה בבית המשפט, הלכו מתקיני התקנות ונאלצו להגדיר את המילה 'כהה' כשימוש בצבעים שחור או כחול כהה, ואף נאלצו להוסיף את המילים "נעליים הולמות" לתיאור הלבוש הנדרש מעורכי-הדין.
דוגמה נוספת לריבוי החוקים ולמיליטנטיות המאפיינת אותם? בבקשה. כאשר בית המשפט שולח זימון להגיע לעדות, מתבקש העד לבוא בלבוש הולם. דרישה נורמטיבית בסיסית שאינה דורשת התייחסות בכתב? לא בישראל, וזאת מכיוון שהיו עדים מן היישוב (ואפילו לא מעטים שכאלה) שבאו לבית המשפט לבושים במכנסיים קצרים וגופיה, כשלרגליהם נעלו כפכפים.
היותה של החברה מיליטנטית וחסרת משמעת משפיעה לא רק על אי שמירה על תורים מסודרים ברוח ה- 'קומבינה' הישראלית, אלא היא אף ביטוי לגישה שמי ששומר בעצמו על הסדר והמשמעת הוא בלשון העם "חנון" ורק מי שיודע להידחף ולתחמן הוא "גבר".
מכאן גם נובעת המסקנה שמי שאינו טורח לשלם את חובו, ולא מחמת חוסר יכולת מוחלטת אלא פשוט בשל אי-רצון לעשות כך – לא רק שלא יישא בעונש, אלא נהפוך הוא - כשיוגש נגדו הליך משפטי, השופט כבר ישכנע את התובע להתפשר על סכום קטן יותר מסכום החוב, ואם חס וחלילה יסתיים ההליך המשפטי לרעתו של החייב - עדיין יהיו פתוחות בפניו שלל דרכים להתחמק מתשלום חובו, בין היתר, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, ובהליכי פשיטת רגל.
זו דרך העבודה של המערכת גם כאשר מדובר בהתנהלות של מוסדות ורשויות המגיעים לאולמות בתי המשפט. חברות הביטוח אינן נרתעות לנהל הליכי סרק במגמה להתיש את המבוטחים, ואפילו רשויות המדינה אינן ממהרות לשלם כספים לנותני שירותים תוך שימוש באותם אמצעים פסולים.
סביבה תרבותית שכזו היא אחד מהגורמים לכך שמדינת ישראל עומדת במקום הראשון במספר עורכי דין לנפש בעולם, ועובדה מצערת זו הינה בראש ובראשונה - ביטוי לחוסר תרבות ולחוסר שמירה על תהליכים בסיסיים שלא דורשים הסדרה במדינות מתוקנות.
לתופעות שליליות אלה אין שום פתרונות קסם מלבד שינוי תרבותי ערכי, שהוא פועל יוצא של מערכה חינוכית ארוכת טווח מחד, ושל מערכת אכיפת חוק קפדנית ומחמירה מאידך.
כל אלה לצד שימת דגש על אמצעים דיוניים חליפיים כגון גישור ובוררות, ועל לקיחת אחריות אישית לפתרון סכסוכים שתבוא במקום הנטייה להעביר הכרעה בסכסוכים לגורם שלישי. כל אלו יכולים להביא מזור למערכת אכיפת החוק והמשמעת בחברה הישראלית, שתעביר אותנו למקום תרבותי יותר בקרב מועדון המדינות המפותחות שאנו מתיימרים להשתייך אליו.
לחזרה לניוזלטר לחצו כאן
שלמה המלך 37-39 קרית אונו
|