מדע בדיוני עם סיכויים לרווח
יוליה ויימן ודן שמילוביץ'

בינה מלאכותית (artificial intelligence או AI) כבר הפכה לחלק מחיינו, גם אם רבים מאתנו לא מודעים לכך, ההערכה היא כי היקף המיזוגים והרכישות הקשורים בבינ1ה מלאכותית הגיעו ל- 21 מיליארד דולר עד סוף נובמבר 2017, פי 26 מאשר ב- 2015.

הנהירה לתחום מורגשת בענף הטכנולוגיה בעולם, שכן גם ענקיות ההיי-טק וגם חברות סטארט-אפ רוצות להיות חלק מהחידוש שצפוי לשנות את העולם לא פחות מהמצאת האינטרנט.

אחת הסיבות להתפתחותה ונחישותם הגדולה של החברות בעולם הפיננסים ובשאר הסקטורים להטמיע טכנולוגיות אלו היא הגידול האקספוננציאלי בכמות המידע בעולם בשנים האחרונות.
זוהי כמות שהמוח האנושי כבר אינו יכול לעבד ולנתח ולכן נדרשים כלים מורכבים שידעו לעשות זאת.
נראה כי בעת קבלת החלטות והתווית מדיניות ע"י הדירקטוריון, יש לקחת בחשבון את כל ההתפתחויות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות ע"מ להבטיח המשך צמיחה, רווחיות, יעילות ולא פחות חשוב – להישאר רלוונטי.

כשאבי המדע הבדיוני כפי שאנו מכירים כיום, אייזק אסימוב, פירט את שלושת חוקי הרובוטיקה לפני כ- 70 שנה, אף אחד מבני זמנו לא תיאר לעצמו שבעתיד הלא רחוק כל כך האנושות אכן תזדקק להם. היום, אנו נמצאים בפתחו של עידן הבינה המלאכותית, ויוצרי המכונות החכמות שמסוגלות ללמוד באופן עצמאי, יצטרכו לתכנת את חוקי הבטיחות הללו אל תוך תבונת-העל שבעתיד הקרוב תהיה חלק מכל תחום בחיינו. בימים אלו, אנו עדים ל"מרוץ חימוש" בנושא בינה מלאכותית, שמונע על ידי השקעות חסרות תקדים ושמתבסס על בסיס תאורטי הולך ומתרחב. מרבית ההתקדמות בנושא נרשמה בעשור האחרון, ועל פי התחזית, העשור הבא יהיה עידן המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בהיסטוריה של האדם. ואם גוגל, מייקרוסופט, אפל, פייסבוק, אי.בי.אם, טסלה וענקיות המחקר הטכנולוגי אחרות משקיעות בתחום זמן ומשאבים, ככל הנראה השמיים הם הגבול.

שלושת חוקי הרובוטיקה הם:
1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

לא חייבים להפוך לחלק מהמטריקס

בינה מלאכותית (artificial intelligence או AI) נכנסה לתודעתנו מזמן, הודות לספרי מדע בדיוני ועוד יותר בזכות הסרטים השונים, כמו מ"מטריקס" ועד "התעלות" (Transcendence). אולי בשל העלילות של הסרטים הללו, רבים חוששים כי הן יתממשו באמת, וכי הבינה המלאכותית תגרום לאסונות רבים לאנושות, ממחיקת מקומות עבודה ועד לתחילת מלחמות, ואולי גם ישאפו למחיקת האנושות מפני כדור הארץ, ולהפיכתה לעבדים – כמו בסרטי הפוסט-אפוקליפסה. אך האמת היא, שתסריטים הללו בכלל לא חייבים להתממש, ובכל מקרה, הם רחוקים למדי מאיפה שאנו נמצאים כיום. התחרות היום אינה בין בני אדם לבין מכונות, אלא בין ענקיות הטכנולוגיה בעולם, אשר משקיעות בקדחתנות כדי להשיג יתרון זה על זה בנושא הבינה המלאכותית.

קשה להפריד השקעות של חברות שונות ב- AI מהשקעותיהן בתחומי טכנולוגיה אחרים, אך הערכה היא כי היקף המיזוגים והרכישות הקשורים בבינה מלאכותית הגיעו ל- 21 מיליארד דולר עד סוף נובמבר 2017, פי 26 מאשר ב- 2015. הנהירה לתחום מורגשת בענף הטכנולוגיה בעולם; גם ענקיות ההי-טק וגם חברות סטארט-אפ רוצות להיות חלק מהחידוש שצפוי לשנות את העולם לא פחות מהמצאת האינטרנט. אומנם חברות סיניות כמו Baidu ו- Alibaba משקיעות ב- AI ומטמיעות אותה בשוקי הבית שלהן, אך חברות מערביות בינתיים זוכות במקומות הראשונים.

מי שנחשבת למובילה במחקר ה- AI היא חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל לפני כשלוש שנים. החברה מפתחת רשת עצבית מלאכותית, שמסוגלת לעבור תהליך למידה דומה לזה של בני אדם. לפני כשנה, מערכת AI של DeepMind ניצחה את אלוף העולם במשחק גו, המשחק המורכב ביותר מאלו שהומצאו על ידי בני אדם, בו משתמשים בתורת המשחקים ובפיתוח למידה עמוקה (בניגוד ל"למידה" של אלגוריתמים ספציפיים למשימה). מפתחי הבינה המלאכותית מ- DeepMind מרגישים שהתקדמו כבר מספיק בכדי להזדקק לוועדת האתיקה, שבוחנת כיצד ליישם את כללי האתיקה בבינה מלאכותית, בכדי שמוח-העל לא ישתחרר משליטה אנושית ולא יזיק לאנושות.

חברת גוגל (ובפרט מחלקתה Google Brain) היא המובילה כיום בעולם בחקר בינה מלאכותית ובהטמעת הטכנולוגיה בפלטפורמות השונות שלה, כגון במערכת הפעלה אנדרויד, ב- YouTube ואחרות. אך גם ענקיות טכנולוגיה אחרות לא משתרעות מאחור. ללא למידה ממוחשבת, פייסבוק לעולם לא הייתה מגיעה לגודלה הנוכחי; למידה ממוחשבת הופכת את הפעולות המקוונות והפיזיות של אמזון ליעילות יותר. אי.בי.אמ. לא רק פיתחה פלטפורמת AI משלה, Watson, אלא גם יודעת לשווק אותה למעוניינים בבינה מלאכותית ללא יכולת פיתוח עצמית. כמובן שאי-אפשר שלא להזכיר את Nvidia, שתופסת מקום ראשון בלתי מעורער בייצור תוכנה וחומרה מבוססות- AI שמשמשות את חברות הטכנולוגיה בתחומים שונים, החל ממכוניות האוטונומיות ועד לרשתות עצביות.

בינה מלאכותית כבר חלק מחיינו

בנושא הבינה המלאכותית אנחנו לא ממש בתחילת הדרך, ו- AI כבר הפכה לחלק מחיינו, גם אם רבים מאתנו לא מודעים לכך. נכון, רובוטים אנושיים עוד לא מסתובבים ביננו בדרך לביצוע מטלות שונות, גם אם הרובוטית האנושית בשם סופיה, שנוצרה בהונג-קונג ותוארה כ"מכונת-גאונות מתפתחת", הפכה לא מזמן ליצור המלאכותי הראשון בהיסטוריה שקיבל אזרחות (של ערב הסעודית). אבל כבר שנים שאנו משתמשים בבינה מלאכותית, לדוגמה, בצורה של עוזרים וירטואליים. הרי שהביטוי "אוקיי גוגל" הוא בין הנפוצים בעולם, סירי יודעת להתבדח טוב יותר מקומיקאים רבים, ואלקסה של אמזון יכולה לנהל את חייכם טוב יותר מכל עוזר אישי בן אנוש – בעצם, AI כבר הוכיחה את עצמה כספקית מצוינת של מידע, למידה, חשיבה, תכנון, בידור ותקשורת. גם צ'טבוטים מזמן נכנסו לחיינו ונמצאים כמעט בכל אתר קניות, בנקאות, שירותי רפואה ועוד (וגם בתחום הפילוסופיה, אגב: גוגל יצרה צ'טבוט מבוסס AI שמנהל דיונים על משמעות החיים). בינה מלאכותית נכנסת לעוד ועוד תחומים שונים, החל מהסקטורים מוטי הטכנולוגיה ועד לאלה שכביכול לא קשורים בה יותר מדי. כך, לדוגמה, גם תחום ההשכלה נחשף למהפכת ה- AI: סטארט-אפ ישראלי Sense Education פיתח פלטפורמת AI המסוגלת לבדוק בחינות עם שאלות פתוחות ולתת משוב אישי מיידי.

בכלל, עסקים רבים מזה זמן משתמשים בפלטפורמות שונות המבוססות על AI, כמו פלטפורמת מכירות חכמה שיודעת לנתח את תהליך המכירה ולתת משוב שישפר את התהליכים, או פלטפורמת בדיקת תוכנה שיודעת לגלות בעיות ביצועים ואמינות, לנתח את חוויית המשתמש ולמנוע באגים בעתיד. עסקים רבים בתחומים שונים החל מכרייה ועד ביטוח משתמשים בפלטפורמות מבוססות על AI בכדי למצוא תובנות עסקיות עמוקות ולבצע ניתוחים מדויקים אשר משותפים לכלל הארגון. טכנולוגיות הללו ואחרות אינן מושלמות בהכרה בדפוסים ומתן המלצות מתאימות; אך בתקופה האחרונה התקדמנו הרבה מעבר לכך. לדוגמה, גוגל שחררה לשימוש חופשי של כל מעוניין פלטפורמה מובלת-AI בשם DeepVariant שמסוגלת לבנות את רצף הגנום באופן מלא וטוב יותר מכל שיטה אחרת הקיימת היום; התקדמות חשובה עבור כלל תעשיות הבריאות אשר נכנסות יותר ויותר לתחום המידע הגנטי. דוגמה נוספת היא טכנולוגיית הנהיגה העצמית שיכולה לאפשר למכוניות לראות את הסביבה הנוכחית ולהגיב באופן מיידי, למשל אם ילד מתפרץ לכביש. יתרה מזאת, הפיתוחים החדשים ב- AI מאפשרים למערכות לראות מעט אל העתיד, כלומר, אם נמשיך באותה הדוגמה, לזהות את הנוכחות של הילד ולחזות האם הוא יתפרץ לכביש.

גם קידמה וגם רווחים

מי שיאמר היום שבעוד מספר שנים ניסע במכוניות אוטונומיות, שהמקרר שלנו יזמין לבדו בסופר את הפרטים החסרים ושרחפנים מבוססי AI יועסקו כמפקחי בנייה - לא ירשים אף אחד, כי הדברים הללו כבר מתרחשים ורק יצברו תאוצה. המכוניות האוטונומיות כבר נוסעות ברחבי ארה"ב, טכנולוגיה של "בית חכם" כבר התקדמה מאוד, והרחפנים כבר נמצאים כמעט בכל מקום. יתרה מזאת, גם בעולם הפיננסים בינה מלאכותית מוצאת שימושים הולכים ומתרבים. חשוב לציין, כי אחת הסיבות להתפתחות הבינה המלאכותית ונחישותם הגדולה של החברות בעולם הפיננסים ובשאר הסקטורים להטמיע טכנולוגיות אלו היא הגידול האקספוננציאלי בכמות המידע בעולם בשנים האחרונות. זוהי כמות שהמוח האנושי כבר אינו יכול לעבד ולנתח ולכן נדרשים כלים מורכבים שידעו לעשות זאת. הטמעה של בינה מלאכותית תגדיל את היעילות ותבטיח המשך צמיחה, מה שיתורגם בסופו של דבר לגידול ברווחים.

תאגידים פיננסים (שאגב, צפויים להיות מבין המרוויחים הגדולים מ-AI) החל מבנקים וחברות ביטוח ועד למנהלי השקעות רוצים לקחת חלק ממהפכת ה- fintech שמתפתחת ומחייבת אותם להיות מהירים יותר, יעילים יותר וזולים יותר, כאשר השאיפה היא להטמיע מערכות AI שידעו לתת מענה מהיר ומלא לצרכיו ודרישותיו של הלקוח. הדוגמה הבולטת בשימוש ב- AI בסקטור הפיננסים היא השימוש באלגוריתמים חכמים בתעשיית ניהול ההשקעות. האלגוריתמים הללו יודעים לנתח תבניות ותרחישים בשווקים, לבצע אינטגרציה ביניהם ולתרגם אותם לפלט בצורת הוראות של קנייה, מכירה והקצאה של נכסים.

קיימות דוגמאות רבות לשימוש ב- AI בתעשיית הפיננסים; אין ספק שהוא רק ילך ויתרחב. מהפכת ה- AI מתרחשת ממש עכשיו בעולם הביטוח, שמטבע הדברים פועל מול שטף נתונים הולך וגדל. מערכות ה- AI כבר יושמו בתחומים רבים בסקטור זה, החל מניהול סיכונים ועד לטיפול מהיר ויעיל בפניות ותביעות ללא מגע יד אדם. גם בארצנו הקטנה, במערכת הבנקאית המסורתית והממוסדת ניתן למצוא מעבר לשירותים מבוססי טכנולוגיית AI; לדוגמה - בנק הפועלים שמציע כיום יעוץ השקעות רובוטי- Robo Advisor.

גם מגזר ההשקעות לא מביט מהצד על מהפכת הבינה המלאכותית: ענקית ההשקעות הבריטית MAN מטמיעה את עקרונות הלמידה הממוחשבת בקרן הגידור שלה. בתחילת השנה, הוקמה בגרמניה קרן נאמנות BayernInvest Acatis, הראשונה בעולם שתנוהל באופן מלא על ידי AI; השנייה נפתחה על ידי חברת ניהול הנכסים הסקנדינבית FIM. גם קרנות סל מצטרפות לחגיגה, כגון AI Powered Equity ETF שהחל מאוקטובר נסחרת בבורסת ניו-יורק ו- Horizons Active AI Global Equity ETF שנסחר בטורונטו החל מנובמבר. ענקית ההשקעות Credit Suisse לאחרונה הציגה מדד חדש על חברות אמריקאיות גדולות, RavenPack Artificial Intelligence Sentiment (AIS) Index, בו ההחלטות לגבי משקלי הסקטורים ייעשו על ידי בינה מלאכותית. הנהירה של תעשיית הפיננסים ל- AI רק החלה, והיא בוודאות תלך ותצבור תאוצה בעקבות הרצון לשפר את הביצועים ולקצץ בעלויות.

להשקיע בעתיד

לאור מגמה זו שהולכת גדלה ומתעצמת, ההשקעות הגלובליות בבינה מלאכותית ב-2016 הסתכמו בטווח שבין 26-39 מיליארד דולר. מתוך זה בין 20 ל-30 מיליארד הושקעו בענקיות הטכנולוגיה ועוד 6-9 מיליארד בסטארט-אפים. נתונים אלה מהווים צמיחה של כ-200% לעומת שנת 2013, כאשר שוק ה-AI עצמו צפוי להגיע לכדי 14 מיליארד דולר ב-5 שנים הבאות, לעומת קצת יותר מחצי מיליארד כיום.

המשקיעים שמעוניינים להיחשף לתעשיית ה-AI וליהנות מצמיחתה יכולים לעשות זאת ע"י השקעה בקרנות נאמנות זרות וקרנות סל נישתיות שיודעות להשקיע בחברות הקשורות לעולם הבינה המלאכותית, בין אם הן מפתחות, נמצאות בשרשרת הערך או מטמיעות מערכות של בינה מלאכותית. דוגמה לכך היא קרן הסל iShares Automation & Robotics UCITS ETF, שנסחרת בלונדון ומשקיעה בחברות הקשורות לבינה מלאכותית, אוטומציה ורובוטיקה. הקרן נוסדה בספטמבר 2016 וכבר גייסה כ-1.39 מיליארד דולר ורשמה תשואה של כ-45% ב-21 חודשים אחרונים )נכון 19.12.17). הקרן מפוזרת גלובלית כאשר האחזקות הגדולות נמצאות בארה"ב (30.24%) ויפן (25.82%). הסקטורים המרכזיים בקרן הם מערכות המידע והייצור. אחת האחזקות הגדולות בקרן היא חברת YASAKAWA ELECTRIC CORP, חברה יפנית, בעלת שווי שוק של 11.4 מיליארד דולר שמייצרת ומשווקת מנועים, חיישנים, ממירי מתח ורובוטים תעשייתיים. החברה פועלת דרך כמעט 80 חברות בנות ו-25 שותפים ב-4 סגמנטים עיקריים: חיישני תנועה, רובוטיקה, הנדסת מערכות ומערכות מידע.

היקף המכירות של YASAKAWA לשנה הפיסקלית של 2016 שנגמרה ב-20.03.2017 עמד על 3.6 מיליארד דולר כאשר הרווח הנקי הסתכם ב-201 מיליון דולר. אחזקה עיקרית נוספת היא חברת TERADATA Corp, בעלת שווי של 4.7 מיליארד דולר ונסחרת בארה"ב. החברה פועלת בסקטור מערכות המידע, בתחום הביג דאטה, כאשר היא מציעה פתרונות עיבוד וניתוח של מסדי נתונים לעסקים וחברות המכילים טריליוני בייטים של מידע על לקוחות, פעולות עסקיות ונתונים כספיים. לקוחות החברה הם כל אותם התאגידים הפועלים בתעשיות הרוויות במידע, כגון שירותים פיננסיים, תקשורת, מוסדות ממשלתיים, בריאות, ייצור ותחבורה. החברה מפתחת תוכנה In House של עיבוד וניתוח נתונים ומשווקת אותה, יחד עם מרכיבים נוספים כגון חומרה ותכונות שמאפשרות לנהל את שרשרת הערך, מערך השיווק, ביצועים וניהול סיכונים. בנוסף החברה מציעה שירותי יעוץ, תמיכה ואימון לחברות בתחום הביג דאטה. TERADATA פועלת בכ-45 מדינות כאשר השוק האמריקאי הוא השוק המרכזי שלה שמהווה יותר מחצי מהיקף המכירות (המכירות הגלובליות מהוות את השאר). היקף המכירות של החברה לסוף 2016 עמד על 2.3 מיליארד דולר, כאשר הרווח הנקי עמד על 125 מ' דולר.

יהיו כאלה שיגידו שבטווח הקצר לא כדאי להיכנס לתחום ה-AI היות והוא מתומחר גבוה ולכן יש לחכות לתיקון. אך אם מסתכלים על העתיד, ואין עוררין על העתיד כשמדובר בטכנולוגיה, אזי ההשקעה בבינה מלאכותית הינה אחת מאבני הדרך להשקעה בעתיד. ומי שחולק על כך, מוזמן לחזור לשלושת חוקי הרובוטיקה שנלקחו מתוך ספר המדע בדיוני "אני רובוט" אי שם ב-1950 ולשאול את עצמו האם זה רלוונטי לעכשיו, כי אחרי הכל, המדע הבדיוני של היום, זה המדע של המחר.

יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים ודן שמילוביץ' הוא אנליסט ניע"ז בטנדם קפיטל. אין לראות בכתבה המלצה ו/או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל מין וסוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות והם אינם מהווים תחליף לייעוץ השקעות ע"י מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתונים ובצרכים הספציפים של כל אדם. מובהר כי ייתכן ולטנדם קפיטל קיים עניין אישי בנושא ו/או מחזיקים ני"ע המוזכרים בכתבה. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.