עשרת הדיברות לדירקטור ונושא משרה בהערכות שווי
או
כך תתגונן מסיכוני הערכות שווי
 
תופעת התביעות כנגד דירקטורים בחברות ציבוריות, הופכת לעניין שבשגרה בישראל; איך יוכל הדירקטור להקטין חשיפה לסיכוני הערכות שווי? ואיך למזער סיכונים במהירות ובקלות?
מאת: רו"ח אלי אל-על, ASA
 

בפרוש הישורת האחרונה של שנת 2015, ולקראת תחילת ההכנות לדוחות הכספיים השנתיים של החברות, על הדירקטור להיות מודע לתופעת התביעות כנגד דירקטורים ונושאי משרה בחברות ציבוריות, אשר בדומה לנעשה בארה"ב, הופכת לעניין שבשגרה בישראל.

הגברת מעורבותו של בית המשפט הכלכלי
לאחרונה הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה הציבורית WTP לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת התביעה דרשו בעלי המניות מבית המשפט לקבוע כי הדירקטורים, בעל השליטה, סמנכ"ל הכספים בחברה, ומעריך השווי אשר ביצע את הערכת השווי לפעילות מפעל מחזור האשפה, התרשלו "באופן קיצוני". עוד נטען, כי הדירקטורים שימשו "כחותמת גומי" ולא שאלו את מעריך השווי שאלות שהיו צריכים לשאול.
באוגוסט, השופט פרופ' עופר גרוסקופף החליט לאשר את הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דסק"ש ו- 13 מהדירקטורים שלה, ביניהם נוחי דנקנר. תחת עילה של רשלנות חמורה אשר הפגינו ברכישת מעריב במרץ 2011, ללא ניתוח הסבירות הכלכלית ושווי העסקה.
בנוסף, אישר השופט חאלד כבוב הסכם פשרה בין הנהלת כלל תעשיות לבין עמותת "תועלת לציבור", בגין תביעה ייצוגית בעקבות מחיקתה של כלל תעשיות מהמסחר, בין היתר בהקשר להערכות שווי שפורסמו, ובעלי המניות קיבלו כ– 37 מיליון שקל נוספים.
למעשה, על פי ממצאי המחקר האחרון שנערך בנושא בארה"ב[1] כ- 94% מעסקאות ה- M&A הובילו לתביעות משפטיות על ידי בעלי המניות בהיקפים של מיליארדי דולרים.
 
העלאת סף הרגישות על ידי רשות ני"ע
מלבד בית המשפט הכלכלי בתל אביב, נראה כי גם הרשות לני"ע מעלה את סף הרגישות לנושא, כפי שמשתמע מדבריו של פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לני"ע ביוני 2014. לדבריו, לצורך העלאת רמת הערכות השווי בישראל, נדרשת "הבאת שומרי הסף לרמת הביקורת הראויה באשר להערכות השווי, לייצר 'משמעת שוק' ו'אכיפת שוק' לרבות אחריות אזרחית של מעריכי שווי כלפי משקיעים".
מספר חודשים מאוחר יותר, פורסמה עמדת סגל הרשות בדיווח מיידי של חברת קווינקו, לפיה חלק מהנחות היסוד שהונחו בבסיס הערכת השווי אשר בוצעה לקזינו קלאב הוטל לוטראקי יוון אינן סבירות. במקרים אחרים, נאלצו תדיראן הולדינגס וברימאג להציג מחדש את דוחותיהם הכספיים בשל הצורך לתקן את הערכות השווי עליהן הסתמכו.
ביולי 2015 פורסמה עמדת סגל הרשות לני"ע בנושא אי תלות מעריכי שווי, בה הגדירה הרשות לראשונה מהי תלות של מעריך שווי בתאגיד באופן כללי, ואף ניתן פירוט של מקרים ספציפיים בהם יוגדר מעריך שווי כבעל תלות בתאגיד. לאור מקרים מהם עלה כי לא תמיד ברורות הנסיבות שפוגעות באי התלות של מעריך שווי, באה הרשות להבהיר מקרים נפוצים של יצירת תלות. בנוסף, הורתה הרשות כי על התאגיד לדווח במסגרת הדוחות הכספיים במידה ונעזרה בשירותיו של מעריך שווי שסך עבודותיו במצטבר מהותי מאד עבורה.

צעדים בסיסיים להפחתת הסיכוי לתביעה נגזרת
למרות הצעדים הרגולטוריים הראשוניים בתחום הערכות השווי בישראל, על ידי הרשות לניירות ערך, נותר דירקטוריון החברות חשוף לתביעות כתוצאה מליקויים בהערכות שווי, והיעדר התייחסות מספקת לנושאים אלו, עלולה להתפרש כרשלנות של הדירקטוריון בבית המשפט.
ניגוד עניינים מובנה קיים במנגנון הדיווח בין דירקטורים לבין הנהלות החברות בנושא שווי העסקאות הנמצאות על השולחן, על כן, בכדי לנהל באופן נאות את סיכוני הערכות השווי, להלן רשימת "עשרת הדיברות" עקרונית לדירקטור בקשר להערכות שווי.
 

1.	יש לשקול במצבים מורכבים, ביצוע בדיקת הוגנות להערכת השווי.
2.	יש לוודא כשירות מקצועית של המעריך (ניסיון, תארים, הסמכות).
3.	יש לבחון עמידה בכללי אתיקה והצהרת היעדר ניגוד עניינים של המעריך.
4.	יש לבדוק שהמעריך מסביר היטב את המתודולוגיה בה עשה שימוש, והסיבות לשימוש בה.
5.	יש לוודא שהמעריך משתמש בנתונים ופרמטרים ממקורות מהימנים ועקביים.
6.	יש לבדוק שהמעריך מפרט את ההנחות והחישובים שלו בצורה ברורה, כולל השוואה לביצועי עבר של החברה ולביצועי חברות דומות.
7.	יש לוודא שהמעריך מסביר את חישוביו והנחותיו ביחס לעבודות קודמות שביצע, וכן ביחס לעבודות שביצעו מעריכי שווי אחרים בענף.
8.	יש לבדוק שההנחות ידועות וכי החישובים של המעריך ברורים.
9.	יש לוודא כי מבוצעים ניתוחי רגישות מתאימים, להנחות המהותיות.
10.	יש לבדוק שיש מסגרת עבודה מוסכמת ומוגדרת, המציינת בדיוק מה כלול ומה לא כלול בהערכת השווי.

 
בנוסף לאמור לעיל, יש לבדוק האם עבודתו של מעריך השווי מקובלת על גורמים נוספים רלוונטיים, כגון: משרדי רו"ח, בנקים או גורמים מממנים אחרים. זהו אחד הצעדים הפשוטים והבסיסיים ביותר לצורך הימנעות מהסתמכות על הערכת שווי לקויה.
 
כמו כן, חשוב לזכור כי על פי סעיף 266 ב' לחוק החברות, זכאי דירקטור לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה, באישור הדירקטוריון או לחילופין באישור בית משפט.