דירקטוריונים מסורתיים בסביבה מיחשובית מתקדמת

*מאת: נעה שני, יועצת בכירה, בחברת שטראוס אסטרטגיה

בעידן בו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר - למעלה מ 13,000 יישומי אייפון חדשים מותקנים בכל 60 שניות, מודלים עסקים מסורתיים נעלמים ומשתנים, הסביבה בה פועל הארגון ודרישות הלקוחות משתנים לבלי הכר – נדרשת גמישות וחדשנות לשילוב תהליכים ומערכות מחשב לתמיכה בפעילותו השוטפת של הארגון, לצורך זיהוי הזדמנויות עסקיות, התמודדות עם סיכונים ועם דרישות הסביבה והלקוחות השונים. 
מערך (IT (Information Technology, או בעברית: טכנולוגיות מידע פעיל, מעודכן, מבוקר ומנוהל עשוי לצמצם סיכונים ולתמוך בהגדלת פעילות הארגון. חוסר במערך יעיל, חדשני, גמיש ומבוקר עשוי להביא לפגיעה קשה בארגון, עד לסכנת קיום, כדוגמת מקרי אנרון (בעיית בקרה), וקודאק (בעיית אסטרטגיה) המצערים.

בנוסף, מתבקש כי המבנה המסורתי של הדירקטוריון ישתנה ויתעדכן גם הוא, כדי שיוכל להתמודד עם קבלת החלטות מושכלות ובחירה מתוך חלופות מתוך עמדת ידע וכוח.
הרגולציה הבינלאומית כמו גם הרגולציה המקומית הגדירו את צורך ותכולת "הממשל התאגידי" והחלו לחייב חברות להגביר את הפיקוח על הפעילות העסקית, העבירו את האחריות על אבטחת המידע, המשכיות עסקית ועוד לידי הדירקטוריון.

השינויים בסביבה העסקית ובדרישות הלקוחות עוברים בשנים האחרונות תמורה משמעותית, מפעילות במימד הפיזי היום יומי, לפעילות אינטרנטית דיגיטלית ענפה, המחליפה את הפעילות העסקית המסורתית של קבלת קהל, מענה טלפוני, ואינטראקציות מותאמות מראש. השינויים כבר נראים בצורה בהירה בתחומי הבנקאות, הביטוח והתיירות, וישפיעו על תחומים רבים נוספים בעתיד. לאור זאת, נדרשים הדירקטוריונים לגייס את מערכות המידע כגוף יוזם, חדשני ומוביל, ולא רק כתומך בפעילות העסקית (Enabler), ומאפשר את קיומה ואת המשכיותו העסקית של העסק, ובעיקר בתחומי אבטחת המידע.

הממשל התאגידי של טכנולוגיות המידע (Information Technology Governance) מדגיש את אחריות הדירקטוריון להתאמת מערכות מידע לחזון, לערכים ולאסטרטגיה העסקיים של החברה תוך תמיכה מלאה בפעילותה העסקית, צמצום זמני השבתה והקטנת הסיכון בחוסר יכולת בפעילות עסקית המבוססת על מערך ה IT של הארגון (השבתת שירות לקוחות, חוסר יכולת ביצוע טרנזקציות חשבונאיות בכרטיסי אשראי ועוד).
בנוסף, באמצעות מערך המידע  נוצרת יכולת זיהוי ותמיכה ביצירת ערך עסקי וניצול הזדמנויות עסקיות. נדרש מיפוי וניהול שוטף של הסיכונים הכרוכים בפעילות מערכות המידע וכי השימוש במשאבי המחשוב מנוטר ומבוקר ומתבצע באופן יעיל ואחראי מתוך הבנה כי ה IT מהווה חוליה קריטית בהמשכיות העסקית של הארגון.

הגדרות החוק והתקנות:
מעדכון תקנה 357 של בנק ישראל, ופרסום משרד האוצר, נושא ניהול טכנולוגיות המידע נמצא באחריות הדירקטוריון, האחראי, בנוסף לשאר תפקידיו, לקבוע את אסטרטגיית המחשוב של הארגון.
מנהל ה IT (מנמ"ר), הוא האחראי היום על התפעול השוטף של יחידת המחשוב בחברה, קביעת מתודולוגיית ניהול הפרויקטים, התקציב והדיווח, כמו גם על ייסוד וועדות היגוי ועדכון ההנהלה בהתנהלות השוטפת. ה IT הופך להיות מעין ספק שירותים פנימי בארגון, המספק שירותי פיתוח תוכנה, תחזוקת חומרה, שמירה ושדרוג תשתית התקשורת ועוד.

ניתן לראות, כי מנהל ה IT של ימינו, הופך מאסטרטג ומקבל החלטות, לגוף מבצע, הנותן מענה להחלטות הדירקטוריון ומגיב מהר ובצורה חדשנית לשינויים במשק.
סעיף 523 בחוק החברות מגדיר כי על דירקטור להיות מיומן ומיודע בפעילות החברה באופן סביר.
נשאלת השאלה, האם בדירקטוריון מכהנים דירקטורים בעלי ההכשרה הרלוונטית אשר ידעו להתמודד עם הסוגיות המורכבות שמביאה עימה הקידמה הטכנולוגית?
מבחינה של מבנה הדירקטוריונים בעשור האחרון, לא מורגש שינוי משמעותי בהרכב הדירקטוריון בארגונים השונים, בין אם אלו ציבוריים, הפרטיים או ממשלתיים.

התמהיל הקיים היום, זהה למבנה ההיסטורי, לזה שהתאים בשנות ה- 90, לפני ארועי אנרון, לפני השינויים והתמורות במודלים העסקיים המסורתיים והמוכרים, לפני פריצת הרשתות החברתיות, שירותים ויכולות סלולריות ודיגטליות, התגברות סיכוני אבטחת המידע, ריבוי האקרים וניסיונות פגיעה מחוץ ומבית, לפני עידן התחרות הדיגיטלית בכפר הגלובלי, תחרות בינלאומית מול שווקים מתפתחים וזמינים (לדוגמא פריצת Aliexpres לחיינו ואחרים).

בעידן המידע, יותר מבעבר, נדרש ייצוג הולם בדירקטוריון, גורם המבין בעולם הטכנולוגיה העדכני ובחיבור שלו לפן העסקי של הארגון.
בעידן הענן והדיגיטל, יחד עם דרישות הלקוחות, נדרש מערך ה IT ומנהל ה IT בראשו, להיות בעל ידע, יכולת ומיומנות לחיבור הפתרונות השונים, מתן מענה למסעות לקוח בכל מדיה, שיקוף מידע רוחבי על הלקוח ועל השוק, ויצירת פלטפורמת ידע ומידע רחבה שתאפשר לגורמים שונים בארגון להיערך ולקבל החלטות רלוונטיות, לרבות החלטות שיווקיות, כלכליות ואחרות.

מתוך מספר מחקרים שנעשו לגבי דירקטורים בחברות ציבוריות ובחברות ממשלתיות עולה כי יש כיום כ-9000 נושאי משרת דירקטור בישראל, רובם בעלי השכלה בתחום המשפטי, כלכלה ומנהל עסקים (למעלה מ 60%).
בפועל רק אחוז קטן מהדירקטורים המכהנים היום הם בעלי השכלה והבנה נאותה של תחום ה - IT, המאפשרת קבלת החלטות בנושאים טכנולוגיים-אסטרטגיים.
נדרשת יכולת להבין ולהעריך טכנולוגיה, הערכה זו אינה מושתתת הערכה כלכלית במונחים של רווח ריאלי (בחינת ROI, היוון, מניעת הוצאה ובחינות כלכליות אחרות), הערך אינו נמצא ברכישת טכנולוגיה ובחסכון בתשומות, אלא בהטמעת טכנולוגיה חדשה, העשויה לפרוץ גבולות ולהזניק את החברה לשווקים וצרכנים נוספים, הגדלת הכנסה בטווח הארוך, זיהוי וצמצום סיכונים והקדמת המתחרים.

הפער הטכנולוגי מושפע גם מגיל. הארגונים מכוונים למגוון אוכלוסיות ובעלי עניין, לרבות צרכני דור ה Z ודור ה Y. אך הגיל הממוצע של רוב הדירקטורים המכהנים כיום הוא מעל 60.
עם זאת, מלבד הפער הקיים בין מיומנותו והשכלתו של הדירקטור הסביר, ובין הכרתו את עולם המושגים והמרחב הטכנולוגי, המושפעים לעיתים מגילו של הדירקטור נדרשים  גם ידע וניסיון ייחודיים בתחום זה.
כך שבפועל, אותו דירקטוריון מסורתי, המושתת על עורכי דין, רואי-חשבון, כלכלנים, מנהלים ומהנדסים, צריך לקבל החלטות הרות גורל בתחומי הטכנולוגיה הרלוונטיות להמשכיות עסקית של הארגון, להזדמנויות עסקיות ולסיכונים. תחומים בהם לכל אותם אנשים מוכשרים ומנוסים, אין את הידע המספיק.
בנוסף לנושאים הקלאסיים בהם עוסק הדירקטור, הוא נדרש כעת גם להבין ולקבל החלטות עסקיות המושפעות מטכנולוגיה כדוגמת תשתיות, תקשורת, סייבר, טכנולוגיית ענן, פרסום וחשיפה באינטרנט וברשתות חברתיות ועוד, העשויות להשפיע בצורה מהותית על הארגון והמשך קיומו והתרחבותו.

אז מה עושים?
אם רוצים להגן על הקיים, להתקדם ולהוביל תוך זיהוי הזדמנויות עסקיות והתמודדות עם סיכונים, נדרשים אנשים הדוברים את שפת הטכנולוגיה. יש להכשיר את נושאי המשרה כך שיוכלו לקבל החלטות מתוך עמדת כוח וידע.
הדגש הוא על יכולתו של הדירקטור לזהות את השינויים והתמורות הסביבתיים, המשפיעים על המודלים העסקיים הקיימים.
חשיבה יצירתית בשילוב יכולות טכנולוגיות הם הפתרון.

ואיך עושים זאת?
בטווח הקצר, יש להגיע להסכמה ברמת הארגון על אופן הדיווח בנושאים הטכנולוגיים. תדירות, מבנה, ושפה אחידים יאפשרו קבלת החלטות מושכלת.
יש לוודא כי מנהל ה IT  מבין ומקבל את תפקידו החדש, כמוציא לפועל של החלטות הדירקטוריון בנושאים טכנולוגיים. עליו להציג חלופות רלוונטיות, מפורטות ובהירות להנהלה ולדירקטוריון, תוך דגש על מתן פתרונות לצרכים ולגורמים העסקיים.
בטווח הבינוני, יש לייצר מנגנון הכשרה וחשיפת הדירקטוריון כולו ובעיקר גורמים עסקיים מובילים לתחומים שונים בטכנולוגיה, תוך גיוס יועצים רלוונטיים בתחומי הטכנולוגיה בהתאמה לצרכים העסקיים של הארגון הספציפי.
בטווח הארוך, נדרש שינוי בתמהיל הדירקטורים בדירקטוריונים, כך שלפחות דירקטור אחד יהיה בעל ידע, ניסיון והשכלה בתחום הטכנולוגיה, בדגש על צרכי הארגון ותחום עיסוקו.
עליו לשתף, לחשוף ולשקף את הידע שלו עם הדירקטורים האחרים, לצורך ליווי פנימי, ניטרלי ומקצועי, שיוביל לקבלת החלטות אסטרטגיות-ניהוליות, גם בתחום הטכנולוגיה, כפי שקורה בתחומים אחרים באופן שוטף בדירקטוריון.
כדי שלא יהיה מאוחר מדי, לפני שהמודל העסקי הפנטסטי הופך להיות לא רלוונטי (דוגמת נוקיה, קודאק, HP, ואחרים), יש לעשות את השינוי עכשיו.

לסיכום, ההמלצה הטובה ביותר שניתן לתת לחברה שרוצה להיות מובילה בתחומה גם בעתיד, היא כי עליה להתחבר לטכנולוגיה כמאיץ עסקי, להבין ולהכיר את הסביבה החדשה, הרשתות החברתיות, ואת מכלול הטכנולוגיות החדשות הנכנסות לשוק חדשות לבקרים. מומלץ אף לחקור את המודל של Aliexpres, של Paypal ושל ארגונים אחרים שעשו את השינוי, ולהבין, כי התחרות איננה עוד מקומית, אלא גלובלית ובעיקר מול שווקי המזרח המתפתחים, ומתוך כך, להתכונן לטפל בסיכונים חדשים, (כמו פגיעה בזדון ע"י גורמים מתוך הארגון) ולהתמודד עם פלאי הטכנולוגיה לא מעמדת פחד, אלא בראש פתוח, יצירתי וחדשני.

*תודתי לעו״ד דפנה פישר ולעו״ד גדעון פישר, ממשרד גדעון פישר ושות׳, על התובנות המשותפות וההערות המקצועיות, שסייעו בהשבחת המאמר.