מטרת הליך ההתמחרות הינה לרכז מספר מציעים המעוניינים בנכס המוצע למכירה, על מנת שהללו יתחרו ביניהם במסגרת ההתמחרות על ידי הגשת הצעות משופרות וגבוהות האחת מן השנייה, אשר בסופו של יום ישיאו עד כמה שניתן את מחיר הרכישה של הנכס המוצע.
בהתאם לקשת הרחבה של סוגי הנכסים אשר יכולים להיות מוצעים בהליך של התמחרות, כך גם קשת המציעים הינה רחבה, ובין המציעים ניתן לראות חברות מסחריות מוכרות ואנשי עסקים ממולחים ומנוסים כמו גם אנשים פרטיים נעדרי ניסיון אשר חפצים לנסות את מזלם בהליך התמחרות על נכס זה או אחר.
בנסיבות העניין, לא מן הנמנע כי מציעים רבים הנוטלים חלק בהתמחרות, אינם בקיאים בכללים ובמגבלות החלות עליהם במסגרת ניהול הליך מעין זה, למעט הנחיות בסיסיות שהועברו לידיהם מטעם הגורם המנהל את ההתמחרות ומרכז אותה, בטרם החלה ההתמחרות.
במסגרת הליך משפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחרונה, קבע בית המשפט כי הסדר אליו הגיעו שני צדדים להתמחרות בטרם זו החלה, עולה לכדי הסדר כובל המהווה עבירה פלילית לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים") וכן מהווה אותו הסדר קבלת דבר במרמה.
באותו מקרה, סיכמו ביניהם שני צדדים להתמחרות, בטרם זו החלה, כי אחד מן הצדדים ימנע במהלך ההתמחרות מהגשת הצעות משופרות לעומת ההצעה הראשונית, וזאת על מנת להגדיל את סיכוייו של הצד השני לרכוש את הנכס נשוא ההתמחרות במחיר מופחת, אשר יהיה קרוב עד כמה שניתן למחיר ההצעה הראשונית. בתמורה להסכמתו של אותו צד להימנע מהשתתפות פעילה בהתמחרות, ישלם לו הצד השני סכום כסף שייגזר מן המחיר הסופי בתום ההתמחרות.
שילובן של שתי העובדות המתוארות לעיל, האחת - כי גם אנשים פרטיים נטולי ניסיון והיכרות עם הליך ההתמחרות נוטלים חלק בהליכי התמחרות, והשנייה - כי הדינמיקה בין צדדים להתמחרות עלולה לטמון בחובה חשיפה להאשמות פליליות חמורות, יש בו בכדי להוביל למצב בו אנשים נורמטיביים מן היישוב, ללא כל כוונה פלילית, ימצאו עצמם על ספסל הנאשמים בגין ביצוע עבירות פליליות חמורות לפי חוק ההגבלים, עבירות אשר בצדן קבועים עונשי מאסר של שנים.
קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי הסכמה כאמור לעיל בין משתתפים בהתמחרות, הינה בבחינת הסדר כובל "אופקי", מהווה נורת אזהרה עבור כל המשתתפים בהליכי התמחרות באשר הם, אשר לאור קביעה זו, מוטב כי יבחנו במשנה זהירות כל צעד ופעולה ששוקלים הם לנקוט אל מול (או שמא נאמר יחד עם) צד אחר המשתתף בהתמחרות.
יש שיטענו כי שיתוף פעולה בין משתתפים שונים בהתמחרות באופן הדומה למקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים הינו לא אירוע  נדיר במחוזותינו וכי המציאות הינה שיש לא מעט אנשים נורמטיביים הלוקחים חלק פעיל בשיתוף פעולה שכזה (וליתר דיוק שיתוף פעולה אסור) אלא שאותם מקרים, לרוב, לא נחשפים וזאת לאור העובדה שההסכמות בין המשתתפים השונים "נסגרות מאחורי הקלעים" ולרוב גם בתשלום במזומן. כך או כך, חשוב לדעת כי שיתוף פעולה במתכונת שנדונה בפסק הדין הינו מושא לעבירה פלילית לפי חוק ההגבלים.
בשולי הדברים, אך לא בשולי העניין, יובהר כי האחריות הפלילית הטמונה בעריכת הסדר כובל מעין זה, אינה מותנית ביישום בפועל של אותו הסדר, ודי כי הצדדים יגיעו להסדר שכזה בכדי שתוטל עליהם אחריות פלילית, גם אם בסופו של יום צד אחד או יותר להסדר לא קיים אותו בפועל.