|
|
האם תניית פטור בהסדר נושים משחררת את הדירקטורים מאחריות?
פרופ' עו"ד יוסף גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים
לאחרונה דן ביהמ"ש העליון בהגשת תביעה נגזרת נגד הדירקטורים בחברת אפריקה ישראל להשקעות. בגין רכישת קרקע באוקראינה במחיר של 22 מיליון דולר, בעוד שהעלות למוכר שנה קודם היתה 1.50 מיליון דולר. בכך קבע ביהמ"ש כי הדירקטורים התרשלו כאשר לא בדקו את העסקה בצורה יסודית ובפועל העסקה אושרה ללא ידיעתם.
ביהמ"ש הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי ומחק את אישור התביעה הנגזרת נגד הדירקטורים בגין רשלנות וזאת לאור קיומה של תניית פטור בהסדר הנושים, הסדר אשר קיבל את אישור ביהמ"ש. יחד עם זאת הותיר ביהמ"ש העליון את אישור התביעה הנגזרת נגד בעל השליטה לב לבייב בשל טענת תרמית והפרת אמונים וקבע כי לא ניתן ליתן פטור מתביעה נגזרת כאשר העילה היא תרמית והפרת אמונים שלא בתום לב. ניתן להניח כי לבייב לא היה תורם 750 מיליון ₪ להסדר הנושים לו היה ער לעמדה חדשה זו שאינה פוטרת אותו מהפרת אמונים, אם תוכח הפרה. מהחלטת ביהמ"ש העליון ניתן להסיק מספר החלטות חשובות להתנהגות הדירקטורים ולאחריותם באותם מקרים בהם מוצדק לאשר תביעה נגזרת נגדם.
חשיבות רבה לעקרונות שגובשו בפסק הדין באשר לתביעה נגזרת נגד דירקטורים:
- תנאי לאישור תביעה נגזרת קיומם של ארבע יסודות:
- ●לחברה קיימת עילת תביעה נגד הדירקטורים, בעלי שליטה, נושאי משרה.
- ●ניהול התביעה הוא לטובת החברה.
- ●התובע אינו פועל בחוסר תום לב.
- ●בחינת הסיכוי הלכאורי של התביעה ותרומתה לחברה, יחד עם זאת אין ברסיסי מידע בלבד כדי לאשר הגשת התביעה.
- השיקולים שיש לבחון לצורך ערעור על החלטה בתביעה נגזרת דומים לאלה של תובענה ייצוגית וניתן להקיש ביניהם.
- יש לקיים בדיקה טרומית מעמיקה בטרם תאושר התביעה הנגזרת. דרישה זו נועדה לאזן בין הצורך להגן על החברה מפני מנהליה מחד גיסא, לבין הצורך להגן על החברה מפני סחיטה אפשרית של בעל המניות מאידך גיסא.
- על מבקש האישור לתביעה נגזרת להוכיח ברמה הלכאורית בלבד את העילות לתביעה נוכח פערי המידע בינו לבין החברה ובהתחשב בקשיי הנגישות שלו למידע.
- ההחלטה בענין פטור מתביעה ראוי, ככל שניתן, כי תתייחס לפעולה או מחדל ספציפיים או להפרה ספציפית של חובת הזהירות כלפי החברה, להבדיל מנוסח גורף למתן פעולות שנעשו בעבר.
- אין בכוחה של תניית הפטור בהסדר חוב לחסום תביעה נגזרת בעילה של תרמית להבדיל מהפרת חובת הזהירות או הפרת חובת האמונים בתום לב.
- בקשה לאישור תביעה נגזרת צריכה להיות מוגשת מלכתחילה גם כנגד הדירקטורים בהיותם צדדים חיוניים ונדרשים ויש לצרפם כצד לבקשה לאישור.
- התביעה הנגזרת אינה קולקטיבית-קבוצתית ויש לפרט ולהניח תשתית ראייתית כנגד כל אחד ואחד מהנתבעים.
- ביהמ"ש ער לריבוין של התביעות הייצוגיות והנגזרות ומוסיף כי פתיחה של הסדר חוב קיים בדרך של התעלמות מסעיף הפטור מהווה תמריץ שלילי לבעל השליטה להזרים כסף לחברה, ותמריץ שלילי לפדות את זכות התביעה נגדו כנגד הזרמת כסף. יש ליתן משקל רב לחופש החוזים ולרצונם של הנושים ובעלי המניות לעצב את הסדר החוב כרצונם ולפטור את נושאי המשרה מאחריות.
|
|
|