בעשרים השנים האחרונות השתרשה מטעמי נוחות הנורמה להעסקת עובדי קבלן בכלל ובענפי הניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה בפרט. ההעסקה מתבצעת באמצעות תשלום שוטף לקבלן, אשר דואג להעסקת העובדים, הסעתם, לזכויותיהם הסוציאליות וכו', כל זאת חלף העסקה ישירה הכרוכה במנגנון מורכב יחסית, עקב הוספת עובדים למצבת העובדים של תאגיד, על כל המשתמע מכך. התאגיד המשלם לקבלן נקרא "מזמין שירות".

צורת העסקה זו יצרה תופעה מדאיגה, לפיה עובדי קבלן רבים אינם מקבלים את מלוא השכר והזכויות הנלוות לשכר. בדרך כלל, לקבוצת עובדים זו, שמרביתם משתייכים לאוכלוסייה מוחלשת, אין את היכולת להתמודד מול מעסיקיהם, וזאת בשל מגבלות שפה, האמצעים והכוח שברשות המעסיק וכמובן החשש מאובדן מקור הפרנסה. לאחר סיום יחסי עובד-מעסיק פונה חלק קטן מכלל העובדים הללו לבתי המשפט, העמוסים לעייפה בתביעות מול חברות הקבלן.

בשנת 2011 נחקק ה"חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה", שמטרתו להגביר ולייעל אכיפתם של דיני עבודה, היינו לדאוג לאכיפת זכויותיהם של עובדי הקבלן המועסקים כעובדי ניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה באמצעות קבלני שירותים.

אחריות דירקטור של "מזמין שירות" לזכויות עובדים אלה נשזרת כחוט השני מפסיקת בתי המשפט לאורך השנים ועד לימינו אלה. בפסק דין משנת 2006 קיבלה כב' השופטת דוידוב מוטולה את טענות התובעת, עובדת ניקיון, לקבלת זכויות גם ממזמין השירות. בבית הדין התברר כי מנהלי סניף הבנק בו עבדה העובדת פיקחו על עבודתה, קבעו את שעות העבודה שלה, נתנו לה מתנות בחגים ועובדי הבנק אף ערכו לה מסיבת פרידה עם סיום עבודתה ב"בנק". במהלך עבודתה השוטפת, שילם הבנק מדי חודש עבור שירותי ניקיון במשרה מלאה וגם עבור חומרי ניקיון סכום כולל של 2,955 ₪, סכום הנמוך משכר המינימום!

נציגי הבנק טענו בבית המשפט כי טרם התקשרות עם קבלן ניקיון כלשהו, מוודא הבנק כי המעסיק משלם שכר מינימום לעובדים וזאת באמצעות אישור רואה חשבון או ההסתדרות.

כב' השופטת קבעה בהחלטתה, בין השאר, כי "מחומר הראיות עלה שהחברה הציעה לבנק, על מנת לזכות בעבודה, סכום שעל פניו אינו יכול להספיק לתשלום שכר מינימום וזכויות מכוח חוקי המגן לעובדת שעבדה בסניף לפי דרישתו של הבנק. הסכמת הבנק לכך מהווה עצימת עיניים מלראות את ההפרה הבוטה של חוקי המגן שהתרחשה מדי יום בחצריו. סביר להניח, כי לו ידע הבנק שיש לו אחריות כמעסיק במשותף כלפי התובעת, לא היה מתיר זאת, אלא מוודא - בדרכים העומדות לרשותו, כי החברה מקיימת אחר הוראות חוקי המגן." כב' השופטת הוסיפה: "כשם שהבנק במקרה שלפנינו ביקש לקבל מהחברה, טרם ההתקשרות, אישור מרואה חשבון או מההסתדרות הכללית כי היא משלמת לעובדיה לפחות שכר מינימום, הוא מסוגל לדרוש דיווח שוטף בקשר לכך ולא להסתפק באישור ראשוני וסתמי. כשם שהבנק ידע לדרוש מהחברה את פירוט שמותיהם של העובדים המוצבים בפועל בסניפיו - כך יכול היה לדרוש אישור רו"ח לגבי כל אחד מהם לגבי השכר השוטף המשולם לו ותשלום שאר זכויותיו." בסיום פסק הדין ציינה השופטת, כי "לא ניתן לסיים תיק זה מבלי להביע מורת רוח ממשית מצורת העסקתם של עובדי הניקיון...".

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע, בין השאר, כי תבוצענה ביקורות שוטפות לאיתור ליקויים בדיני עבודה, בדיקת תיקון הפרות בדיני עבודה וכן הטלת סנקציות כספיות ופליליות על מעסיקים ומזמיני שירות. הטיפול בנושא הופקד בידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

החוק מטיל אחריות ישירה לעמידה בדיני עבודה, על פי רשימת דינים מפורטת שנקבעה בתוספת השלישית לחוק גם על מזמין השירות, וכן קובע מנגנון לתשלום עיצומים כספיים ופליליים על מזמין השירות ועל מנהלים באופן אישי !

מעסיק אשר לא יקפיד על החוקים המנויים בתוספת השלישית, עלול להיות מחויב בעיצומים כספיים החל מסך של כ-5,000 ₪ ועד לסך של כ-35,000 ₪ בגין הפרה ראשונה (לפי דרגת החומרה המפורטת בחוק), בסכום כפול ככל שמדבר בהפרה חוזרת, ובגין הפרה נמשכת- בתוספת של החלק החמישים מגובה העיצום לכל יום בו ההפרה נמשכת.

ככל שמנכ"ל של חברת הקבלן (המעסיק) וכן של מזמין השירות לא ינקטו אמצעים למניעת הפרות, ניתן יהיה להטיל עליהם באופן אישי עיצומים כספיים ותחול על שני הצדדים אחריות פלילית (אחריות פלילית פירושה לעניין בודק שכר והתוספת השלישית-קנסות בסכומים שנקבעו בחוק העונשין, לא מאסר).

העובדה כי במקרה של עיצומים כספיים-מתפרסמים מלוא הפרטים של התאגיד נשוא העיצום הכספי ולרבות שם התאגיד, מגבירה את חובת הדירקטור לבחון את התנהלות ההנהלה באשר להעסקת עובדים באמצעות קבלני שירותים.

להלן מספר המלצות לדירקטור בעת בחינת תפקוד ההנהלה בנושא העסקת קבלני שירותים:
1. בחן האם התאגיד בו אתה מכהן כדירקטור החברה שוכר שירותים בתחום שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה ("מזמין שירות") ואם כן;
2. קרא את החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה וקבל הסבר משפטי אודות תוכנו;
3. ודא כי קיים חוזה מפורט הכולל את כל הרכיבים בחוק (ס' 28 בחוק);
4. ודא כי התקבלה מהקבלן ערבות, זאת לצורך מימוש במקרה של הפרת דיני עבודה;
5. ודא כי מונה בודק שכר באופן מחזורי שיבחן ויגיש דוח בודק שכר מוסמך אודות העמידה בדיני העבודה על ידי הקבלן;
6. אם נודע לך כי עובד הקבלן לא מקבל את כל זכויותיו, ודא כי התאגיד בו אתה מכהן כדירקטור דורש מחברת הקבלן לתקן את ההפרה מידית.
7. אם הקבלן לא יתקן את ההפרה, עליך לדרוש את ביטול החוזה עמו ואת חילוט הערבות שנתן הקבלן.

נזכיר כי החוק קובע "הגנות טובות" למזמין השירות, באופן שאפשר שלא יחויב על ידי בית המשפט באחריות כלפי העובד; שלא יחויב בידי מפקח מטעם שר העבודה בהטלת עיצום כספי ושלא יינתנו קנסות לפי חוק העונשין, זאת אם:

1. התאגיד קבע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה בדיני עבודה ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.
2. בחוזה עם הקבלן פורטו רכיבי השכר שישלם הקלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית לרבות הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח והתחייבות של מזמין השירות בחוזה לתשלום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית לרבות עלויות נוספות.
3. הפרת הדין תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה.
4. התאגיד הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שביצע בודק שכר מוסמך (הכלל הוא שמדי שנה) ועם גילוי הפרה על ידי בודק השכר עשה כל שביכולתו לתקן את ההפרה בידי הקבלן, ואם זו לא תוקנה-ביטל את החוזה בינו ובין הקבלן בתום לב.

בסיכומם של דברים, דירקטור של תאגיד המקבל שירותים מקבלן בתחומי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה שהוזכרו לעיל, מחויב בהגברת עירנות כלפי ההנהלה ולדרוש דיון, הן בהתייחס להתקשרות עם קבלן כאמור והן בממצאים המתקבלים מבודק שכר מוסמך באופן מחזורי.