אחריותם האזרחית והפלילית של חברי הועד המנהל בעמותות, מקביליהם של הדירקטורים
עו"ד גדעון פישר

במדינת ישראל נרשמו עד היום עשרות אלפי עמותות ובכל שנה מוגשות אלפי בקשות חדשות לרשם העמותות. אכן, בעידן ריבוי העמותות של ימינו, הולכת ומתרחבת מגמת השקיפות בפעילות העמותה תוך ניסיון מתמיד להוסיף וליצור מנגנונים שיסייעו באכיפת החוק ויבטיחו רמה גבוהה של בקרה ופיקוח.
 
העמותה, כתאגיד כשר לביצוע פעולות משפטיות, כפופה לעיקרון ה"חריגה מסמכות" (Ultra Vires) המגביל אותה לפעול אך ורק במסגרת המטרות עבורן הוקמה והוכרה כתאגיד. לשון סעיף 1 לחוק העמותות, תש"ם - 1980 (להלן: "החוק") הינה חד משמעית, קרי ייסוד העמותה יתאפשר רק בהתקיים שני אלמנטים מצטברים - מטרה חוקית ומטרה שאינה מכוונת לחלוקת רווחים.
 
לפיכך, העמותה נועדה לשרת ולקדם אינטרסים, בהתאם למטרותיה, כשעיקר הפעילות סובב סביב גיוס תרומות למען העמותה, ממקורות שונים בארץ ובעולם ולהפנות את ההון שנצבר למימוש המטרות כפי שהוגדרו לראשונה בבקשה לייסוד העמותה. בכדי להבטיח את השימוש הנאות בכספי התרומות כאמור, הוכנסו שינויים בחוק כשבמקביל אליהם ניתנה פרשנות להוראותיו, התואמת את תכליתו. תיקון מס' 3 לחוק, שנכנס לתוקפו ביום 1.4.96, קיבל את הגושפנקא הסטאטוטורית לשינוי כאמור. באמצעות התיקון הנ"ל הוכנסו אל תוך החוק מנגנוני פיקוח שבאמצעותם ידע הציבור שכספי התרומות אכן הגיעו ליעדם.
 
מוסדותיה השונים של העמותה בכלל וחברי הועד המנהל בה, שמהווה המקבילה של עולם העמותות לדירקטוריון בחברות המסחריות בפרט, כפופים כל העת להוראות החוק בכל הקשור לניהולה השוטף של העמותה ואל אופן מילוי חובותיהם המקצועיות. אחריות חברי העמותה בכלל, וחברי הועד המנהל בפרט, מתחלקת לשניים:
 
האחד, האחריות הפלילית הרובצת על כל חבר ועד מנהל אשר משיב תשובה כוזבת או מוסר מידע כוזב, כאשר מתבקש למסור מידע בהתאם להוראות החוק. כמו כן, מקום בו פועל אדם בשם העמותה שעה שהיא בהליכי פירוק, עובר עבירת מירמה. הסנקציה בגין ביצוע העבירות כאמור הינה שלוש שנות מאסר.
 
תחום האחריות השני, הינו האחריות המנהלתית. דהיינו, החוק מגדיר מספר חובות מנהלתיות אותן מחויבת כל עמותה למלא. הפרה של אחת מהחובות כאמור, תחייב הן את העמותה כתאגיד והן את האחראים להפרה, באופן אישי, כמפורט  בסעיף 61(א) (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
 
מבנה העמותה, לרבות הרכב מוסדותיה וחברי הועד המנהל המכהנים בה, מוגדרים בחוק באופן הבא: 
 
ראשית, תקנון העמותה הוכר כמסמך המהווה חוזה בעל נפקות דואלית, קרי בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. התקנון על פי הפרשנות שהרחיבה את לשון החוק מכפיף, הלכה למעשה, את העמותה וחבריה הן אל הזכויות והחובות הנובעים מתוך חוק החוזים (חלק כללי, התשל"ג – 1973) והן אל תרופות השונות של דיני החוזים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה, התשל"א – 1970) בעת חריגה מהוראותיו.
 
שנית, שלושת האורגנים אשר כל עמותה מחוייבת שיהיו בה הם:
 
1. האסיפה הכללית, שהיא מעין "כנסת" העמותה, אשר מופקדת על קבלת החלטות המתוות את קווי המדיניות הכללית של העמותה, והמוסמכת להחליט במגוון נושאים הקשורים לניהול העמותה; החל מבחירת חברי ועד העמותה והסדר שכרם וכלה באישור הדו"חות הכספיים של העמותה בכל שנת מס. אופן כינוס האסיפה וניהול ישיבותיה קבועים אף הם בהוראות החוק על מנת לבססה כגוף המוביל את העמותה בסדרים הקבועים מראש.
 
2. ועדת הביקורת של העמותה, אשר נועדה לבצע פיקוח באמצעות מנגנון של ביקורת פנימית תוך שהיא ממונה על בדיקת העניינים הכספיים והמשקיים. וועדת הביקורת במסגרת פעילותה, מחויבת ליתן המלצותיה וחוות דעתה על הנעשה בעמותה בתחום טיפולה בפני האסיפה כללית.
 
3. הועד המנהל של העמותה, שכפי שנאמר לעיל הינו המקבילה של עולם העמותות לדירקטוריון בחברות המסחריות , משמש כגוף ביצועי של העמותה אשר נבחר על ידי האסיפה הכללית ונתונה לו כל סמכות אחרת אשר לא נתייחדה מפורשות לאסיפה הכללית. הועד המנהל מופקד על ניהולה השוטף של העמותה לרבות יישומן בפועל של ההחלטות המתקבלות באסיפה הכללית. חברי ועד העמותה הינם בעלי התפקידים המרכזיים בעמותה ומכאן שיש שקיפות למעשיהם, הם נתונים לביקורת באופן שוטף ועליהם מוטלת החובה לפעול לטובת העמותה ובמסגרת מטרותיה. החובות המוטלות על חברי הועד כוללות, בין השאר, את חובת הדיווח הכספי לאסיפה הכללית ולועדת הביקורת ומסירת מידע לגבי פעילות העמותה לכל בעל תפקיד המבקש זאת לצורך מילוי תפקידו, לרבות החובה להעביר כל מידע הנדרש על ידי מפרק העמותה בעת פירוק.
 
בנוסף לאחריות ולחובות ההתנהגות המוטלות במסגרת החוק, כמפורט לעיל, הרי שגם דברי חקיקה כללים מתייחסים לחובותיהם של נושאי תפקידים בחבר בני אדם בכלל ובעמותות בפרט. כך לדוגמא, שלטונות מס ההכנסה מצאו לנכון להגדיר את אחריותם של נושאי תפקידים כאמור כלפי רשויות המס. גם בתחום זה מחולקת האחריות לשניים, האחריות הפלילית והאחריות האזרחית. יש לציין, כי גם שעה שחברי הועד המנהל עוסקים בפעילות התנדבותית, הם חבים באופן אישי ויש להם אחריות, הן פלילית והן אזרחית.
 
לאור האמור עד כה, ניתן בנקל לזהות, כי ההוראות בדבר אחריותם של חברי ועד מנהל וחברי עמותה הולכות ומחמירות בעת האחרונה וממשיכות את מגמת ההחמרה בנורמות הזהירות והאמונים הרווחת זה זמן לגבי דירקטורים ואורגנים בחברות להבדיל מעמותות. את המגמה המשמעותית המסתמנת מובילים בישראל בתי המשפט אשר שינו לגמרי את "כללי המשחק" ביחס למנהלים ואורגנים בתאגיד. תחילה בשינוי החל במגזר הפרטי וכלה בתאגידים הציבוריים. בפרשת בנק צפון אמריקה, הזכורה לכל, קבע בית המשפט בפסק הדין כללים חמורים ביותר לגבי אחריותם של דירקטורים בחברה ואף חייבם, אישית, בסכומי עתק.
 
לסיכום, מומלץ לכל חבר ועד מנהל בעמותה לזכור, כי ההשקפה המקובלת לפיה תפקיד ייצוגי זה או אחר, ובמיוחד כזה שנעשה בהתנדבות מלאה, אינו אלא תואר כבוד, ללא אחריות בצידו, הינה נורמה שחלפה לה  מעולם זה מכבר, ובית המשפט העליון בישראל יכה בפטישו שעה שיידרש לעשות כך.

בחזרה לתחילת העמוד