בחודש מרץ האחרון הטילה הממונה על ההגבלים העסקיים עיצומים כספיים בגובה 13 מיליון ₪ על חברת החשמל, על שניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי על ידי פגיעה בשירות שקיבלו לקוחות עסקיים גדולים אשר עברו להתקשרות עם יצרני חשמל פרטיים. במקרה זה אף הטילה הממונה לראשונה עיצומים אישיים משמעותיים הנעים בין 110 ל- 165 אלף ₪, על נושאי משרה בכירים בשדרת הניהול של חברת החשמל, אשר היו מעורבים במהלכים אשר יוצרים חשש לפגיעה בתחרות.
​תיקון לחוק ההגבלים העסקיים משנת 2012 מוסיף לחוק מנגנון אכיפה מנהלי חדש, המרחיב באופן ניכר ומשמעותי את כלי האכיפה העומדים לרשותה של רשות ההגבלים העסקיים. על פי סעיף 50ד לחוק, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי על אדם או תאגיד, בגין שורה של הפרות, כאשר מרביתן מהוות במקביל גם עבירות פליליות וניתן לטפל בהן הן בנתיב הפלילי והן בנתיב המנהלי. עיצום על אדם עשוי להגיע עד לסכום של 1,020,420 ₪, ואילו עיצום על תאגיד יכול לעלות כדי שמונה אחוזים ממחזור המכירות של התאגיד, עד לגבול של 24,490,070 ₪. אכיפה באמצעות עיצומים כספיים הפכה בעשור האחרון לשכיחה ביותר בחקיקה הישראלית, במיוחד בחוקים העוסקים בתחומים כלכליים כגון ניירות ערך.
​מעת כניסתו של הסדר זה לתוקף, החלה רשות ההגבלים לעשות בו שימוש במקרים רבים של הפרות הגבליות שונות. כך למשל, הודיעה הרשות לאחרונה על כוונתה להטיל עיצומים כספיים על "החברה המרכזית להפצת משקאות קלים" בגין ניצול מעמדה המונופוליסטי כלפי נקודות המכירה הקמעונאיות. על-פי הנטען, ניצלה החברה המרכזית את כוחה במותג "קוקה-קולה" על-מנת לקדם את מכירותיהם של משקאות קלים אחרים – החשופים לתחרות רבה יותר - וזאת על-ידי קשירת הנחות והטבות לרכישה בלעדית של משקאות קלים. בהתאם לכך, ביקשה הרשות להטיל על החברה עיצומים כספיים בסכום מצטבר של 62 מיליון ₪, וכן עיצום בסך 340,000 ₪ על נושא משרה בכיר בחברה אשר היה מעורב ומעודכן בהפרות שהתגלו.
​במקרה אחר השנה, הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצומים כספיים בסך 25,640,000 ₪ ו-700,000 ₪ על רשת יינות ביתן ונושא משרה בכיר בה, בגין הפרת תנאי המיזוג עם מגה. זאת, כיוון שיינות ביתן טרם מכרה סניפים הממוקמים באזורים מעוטי-תחרות – בניגוד לתנאי המיזוג שנקבעו לה.
​החלטות אלו מתווספות לעיצומים אשר כבר הוטלו בעבר על ספקים גדולים אחרים במשק, דוגמת תנובה, וטירת צבי, בגין עברות של הסדרים כובלים אשר לא אושרו מראש על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, וכן לעיצומים אשר הוטלו על חברות אשר ביצעו מעשים שיש בהם מיזוג שלא כדין (למשל "מכלול" – חברה למתן שירותים לסטודנטים במוסדות אקדמיים שונים).
​השימוש הרחב במכשיר העיצום כספי, הינו חלק ממגמת ההחמרה המאפיינת את תחום ההגבלים העסקיים בשנים האחרונות. מגמה זו כוללת ריבוי מאמצי אכיפה בערוצי התביעה השונים (לא רק במישור הפלילי, אלא גם במישור המנהלי) והגברת חומרת הענישה שנוקטים גורמי האכיפה כלפי החברות המעורבות ובעלי תפקידים בהן. לאור התגברות הסנקציות, רצוי שדירקטוריון החברה ומנהליה יפנימו במהרה כי בעידן הנוכחי ניהולה התקין של החברה – גם בפן ההגבלי – הוא צו השעה.

**​הכותב הינו שותף במשרד עו"ד ליפא מאיר וראש מחלקת ההגבלים העסקיים