האם הדח"צ הוא בן חורין? 
 

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: " אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול"
אחד החלקים  המעניינים בהגדה של פסח הוא זה המתאר ארבעה בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול.

היום, יותר מתמיד, יכול הדח"צ -  להרגיש חופשי יותר לשאול את השאלות המטרידות אותו. תיקון 26 לחוק החברות תיקן את סעיף 245 (משך הכהונה) והסדיר את נושא המשך כהונתו של הדח"צ, כך שדירקטור חיצוני יכול גם הוא להעמיד עצמו למועמדות לתקופת כהונה נוספת ואינו צריך להיות נתון לחסדיהם  של בעלי השליטה.

כאשר יציע הדירקטור מועמדותו לתקופת כהונה נוספת כמו, כאשר, מציע בעל השליטה מועמד מטעמו,  המינוי יאושר באסיפה הכללית, ברוב קולות, וצריכים להתקיים כל התנאים הבאים:

(א)   במניין כלל הקולות של בעלי המניות באסיפה הכללית לא יובאו בחשבון, קולות בעלי המניות שהם בעלי שליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי, למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשר עם בעל השליטה, וכן קולות הנמנעים;

(ב)   סך קולות התומכים מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשרים עם בעל השליטה, עולה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה;

(ג)    הדירקטור החיצוני שימונה לתקופה נוספת לפי פסקה זו אינו בעל מניה קשור או מתחרה או קרובו של בעל מניה כאמור, במועד המינוי, ואינו בעל זיקה לבעל מניה קשור או מתחרה, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי.

בדברי ההסבר לתיקון לחוק נכתב:

דירקטור חיצוני הוא בעל תפקיד בדירקטוריון חברה ציבורית אשר נדרש להיות חף מכל תלות בבעלי השליטה בחברה. על הדירקטור החיצוני להיות נקי מאינטרסים ומקונפליקטים, מוטלת עליו החובה לבקר את פעולת החברה ולוודא שהיא משרתת את רצונם ועניינם של כלל בעלי המניות, ולא רק את טובתם של בעלי השליטה. משך הכהונה של דירקטור חיצוני בחברות הציבוריות מעוגן בסעיף 245 לחוק החברות, הקובע תנאים מגבילים להעמדת הדירקטור למועמדות לתקופת כהונה נוספת.
לפני התיקון לעצם העלאת מועמדות מחודשת של הדירקטור החיצוני נדרשה מעורבות אקטיבית של בעל מניות משמעותי או לחלופין את אישורו של הדירקטוריון. מאחר שבמרבית החברות הציבורית רוב בעלי המניות שאינם בעל השליטה מהווים משקיעים "פאסיביים",  הם אינם לוקחים חלק פעיל בהחלטות הקשורות למינוי חברי הדירקטוריון ומינוי דירקטורים חיצוניים בפרט. לפיכך, דירקטור חיצוני שמעוניין להמשיך לקדנציה נוספת נדרש היה לגייס לכך את תמיכת הדירקטוריון או לחלופין "לאתר" בעל מניות משמעותי ולפעול לשכנעו להציע את מועמדותו לקדנציה נוספת. מטבע הדברים בעל המניות שלוקח עניין פעיל בניהול ענייני החברה הוא בעל השליטה, ולכן המנגנון במתכונתו לפני התיקון הגביר את תלותו של הדירקטור החיצוני בבעל השליטה.

מטרת התיקון היא לאפשר לדירקטור חיצוני להעמיד את עצמו לבחירה לכהונה נוספת ללא צורך בהליכי שכנוע מקדימים למול חברי הדירקטוריון או בעל השליטה. כך ניתן לאפשר לדירקטור חיצוני אשר הגן על האינטרסים של בעלי המניות מן הציבור, להגיע לשלב בו ההכרעה בדבר הארכת כהונתו תהיה תלויה בהצבעת אותם בעלי מניות, ולא תלויה בתמיכתו של בעל השליטה. משכך, לתיקון השפעה חיובית משמעותית על עצמאות תפקודו של הדירקטור החיצוני.

כעת, כשפחתה תלותו של הדח"צ בבעלי השליטה והוא יכול להרגיש חופשי יותר  לבצע תפקידו ללא מורא, עליו להיות גם מעודכן, מעורה ובקיא בכדי לדעת לשאול את השאלות הנכונות והמשמעותיות כדי להצעיד את הארגון קדימה.

סוגיית מקצועיותו ואופן פעילותו  של הדח"צ נדונה בפסק דין 48851-02-12 מטרת מיזוג חברות בע"מ ואח' נ' אולטרה שייפ מדיקל בע"מ ואח' על ידי כב' השופט חאלד כבוב, בין היתר כותב  כב' השופט כבוב -
כידוע דירקטוריון חברה ציבורית נחלק לשני סוגי דירקטורים: האחד, דירקטורים "רגילים" הממונים על-ידי בעלי המניות, שמצפים מהם לדאוג לאינטרסים שלהם. כפועל יוצא, מוּנְחִים דירקטורים אלה באופן מוּבנה על-ידי אינטרסים דוּאליים: מחד גיסא, אינטרס החברה שעליו הם אמונים מתוך ישיבתם בדירקטוריון החברה (אינטרס הבא לידי ביטוי, בין היתר, בחובת האמונים שהם חבים לחברה); מאידך גיסא, אינטרס בעל המניות שמינה אותם, שרשאי בכל עת להחליפם, ולכן ירצה הדירקטור הסביר להגשים את רצונו כדי לשמור על כסאו; השני, דירקטורים חיצוניים (דח"צים). דירקטור חיצוני מוגדר בחוק כ- "דירקטור בעל כשירות מקצועית או בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שאין לו זיקה לבעל השליטה ואינו נמנה עם עובדי החברה או עם בעלי מניותיה". דירקטור חיצוני הוא אפוא דירקטור בלתי תלוי. - יתרונות נוספים שהספרות מדגישה הם הידע, הניסיון, והשיפוט האובייקטיבים שמביא עימו הדח"צ ראיה היקפית רחבה המנותקת מהעשיה היומיומית של הדירקטור הפנימי, על רקע זה קיימת הוראה קוגניטית המחייבת מינוי דירקטורים חיצוניים. מינויים נועד להבטיח כי הדירקטוריון אכן יפעל לטובת החברה, כשיהיו למצער שני נציגים שאינם פועלים מתוך אינטרסים דואליים, שיהוו, כפי שנאמר בפסיקה, בעבר "מעין כלבי שמירה של בעלי מניות מן הציבור" דירקטור חיצוני אמור לפעול כדירקטור משוחרר משפעות חיצוניות.

עוד כתב השופט כי במקרה דנן מדובר בדח"צים מקצוענים ושקדנים שעמדו על המשמר ופעלו במרץ על מנת לקדם את האינטרסים של החברה. הוצגה בפני תמונה ברורה של דח"צים בחברה ציבורית שייצגו הלכה למעשה את האינטרסים של החברה באופן מיטבי, הם חקרו וביררו כל נקודה ולא הותירו אבן שלא נהפכה ודבר שלא נבחן, נשאל לגביו וחושבו השלכותיו על החברה ועשו כן במקצועיות רבה.
ניתן לראות כי מערכת המשפט מצפה מהדח"צ שיהיה גם הבן החכם, מקצוען, בקיא ומעורה וגם הבן התם, שיהיה בן חורין לשאול את השאלות ללא חשש ולהפוך כל אבן עד שיגיע למיצוי התשובות  בכדי להגן על האינטרסים של החברה.