לא קשה להפריז בחשיבות של האחריות התאגידית בכל הנוגע להתנהלות העסקית, אבל מה בעצם נדרש מהדירקטוריון בהקשר זה? רבים נוהגים לקשר את התחום לניהול המוניטין ולניהול הסיכונים, כלומר שאם החברה תפעל בנורמות לא ראויות בכל הנוגע לאתיקה, ממשל תאגידי, קיימות וסביבת העבודה אזי החברה תהיה חשופה יותר לתביעות, דרישות וביקורת וזה אמנם נכון אך מהווה את קצה הקרחון.

בשנים האחרונות אנו עדים לכמה תהליכים משמעותיים המשפיעים על האחריות התאגידית: החל מהמודעות הגוברת לשינויי האקלים ולכלכלה המעגלית circular economy במישור הסביבתי דרך ההבנה הבלתי מתפשרת בצורך בסביבת עבודה נקייה מהטרדות – ME TOO נגישה ומאפשרת ועד הצורך בשקיפות בגלל תופעת הרשתות החברתיות.

ואכן אנו רואים בבירור שהתחום מתרחב מעולם של ניהול סיכונים לעולם של ניצול ההזדמנויות: יותר ויותר מחזיקי עניין מהמשקיעים ועד לקוחות, עובדים, ספקים ועוד לא רק ש"יענישו" חברות שלא יפעלו כך אלא בכוחם ל"תגמל" חברות שפועלות בצורה אחראית וראויה. מטבע הדברים, בכל אשר קשור למישור העסקי, הדירקטוריון צריך לוודא שההנהלה נערכת ומתארגנת לשינוי המזורי הזה שקורה אל מול עיננו ולציפיות מחזיקי העניין מהתאגידים בהקשרים אלה. אנו ערים לכך כי חברות שלא יתאימו עצמן למציאות המשתנה יתקשו להיות תחרותיות לטווח הארוך.

במאמר זה, אתרכז בתחום ההשקעות כיוון שבעת האחרונה אנו עדים לתופעה מעניינת - יותר ויותר חברות דרוג ואנליסטים כגון MSCI אנטרופי בלומברג ואחרים בוחנים ומדרגים את החברות הישראליות גם עפי הבצועים והשקיפות החברתית והסביבתית. הדבר נובע מכמה סיבות אך בעיקר בגלל דרישה של משקיעים מוסדיים בינ"ל דוגמת קרנות פנסיה אשר רוצות להשקיע בחברות שאינן גורמות נזק חברתי או סביבתי (סינון שלילי) או מעדיפות חברות עם אימפקט חיובי. אחד המניעים בזכותן הקרנות מחפשות לדרג ולאחר מכן להשקיע ב"חברות הטובות" הוא גם מניע ערכי - משקיעים רבים אינם רוצים שכספם יושקע בחברות מזהמות ו/או מושחתות, אבל מסתבר, כי המניע העיקרי הינו מניע כלכלי כיוון שמחקרים מראים כי חברות המתנהלות באחריות ובשקיפות ישיאו תשואה עודפת לאורך זמן גם בגלל שכנראה יש להן הנהלות טובות וגם בגלל שהן פחות חשופות לסיכונים שונים כגון סיכוני מוניטין, סיכונים סביבתיים וכד. תיאוריה זו הוכחה גם בישראל: מדד מעלה לאחריות חברתית בבורסה שמורכב מ25 חברות שמובילות באחריות תאגידית הניב תשואה עודפת למשקיעים.

בין הנושאים העיקריים המעניינים משקיעים ניתן למצוא, בין היתר את הנושאים הבאים:

1. ממשל תאגידי – המלמד על קבלת החלטות ענייניות המבוסס על מידע בהיר ומעודכן ולוקח בחשבון את הצרכים של כלל מחזיקי העניין ולא רק של בעלי השליטה. כך לדוגמא ניתן להימנע מעסקאות עם בעלי עניין אשר משרתות אינטרסים פרטיקולריים של בעלי השליטה ומקפחות את בעלי מניות המיעוט ושאר מחזיקי העניין. יישום ממשל תאגידי מייצר בקרה תאגידית הולמת ומאפשר זרימת מידע טובה מההנהלה לדירקטוריון המייצרת קבלת החלטות והתנהלות טובות יותר .

2.איכות סביבה וקיימות – שינויי האקלים מצד אחד ופגיעה במשאבי טבע וסביבה מצד שני יוצרים לסקטור העסקי סיכונים רבים מחד, ומנגד הזדמנויות רבות החל מייצור ומתן פתרונות לחברות בתחומים אלה דרך חסכון כספי בשל הפחתת שימוש במשאבים ודרך ניהול סיכונים טוב יותר אשר ימנע מחברות לקבל קנסות וכתבי אישום בגלל שאינן מתנהלות באופן אחראי מבחינה סביבתית. ניכר כי גילוי נאות של ההשפעה הסביבתית והניהול של התחום מייצר עבור קהילת המשקיעים יתרון מובנה.

3.אתיקה – הטמעה של תכנית אתיקה ובקרתה בחברות מעניקה למשקיעים יתרון, כיוון שהיא מקטינה את הסיכון להתנהגויות ארגוניות פסולות העלולות לגרום נזק כלכלי ותדמיתי לחברה החל מההתעקשות על סביבת עבודה עניינית ונקייה מהטרדות והתעמרויות. אנו עדים לכך כי במיוחד כיום בעידן ה - me too יכולה הטמעה של תכנית אתיקה כאמור לעיל לחסוך נזקים עצומים לחברה דרך מניעת התנהגויות בתחום האפור של טוהר מידות וניגודי עניינים אשר גם אם לא יגיעו לסף הפלילי יכולים לפגוע בחברה, בתדמיתה ובביצועיה ואף להשפיע על נורמות ראויות של התנהגויות עובדים אל מול לקוחות וספקים. בהתאם, היום קוד אתי אינו רק "תמונה על הקיר" אלא תהליך ליישום הקוד האתי על ידי הדרכת ובקרת הטמעת האתיקה בארגון

4.מעורבות קהילתית – אנו עדים לעלייה גם בנושא זה, שכן למשקיעים מספר סיבות לבחון גם את התחום הזה שאמנם לא מדובר על התחום החשוב ביותר אבל, כך מסתבר - גם הוא מייצר דיבידנדים. משקיעים בודקים את אופן הוצאת התרומות מהחברה ומוודאים קיומם של תהליך ומדיניות סדורה עם קריטריונים שקופים אשר מנתב כספים לנושאים ולארגונים ראויים העומדים בתקנים ובדין ובנוסף בשל ההבנה שחברה אשר מייצרת מעורבות ודיאלוג שיטתי ומסודר עם הקהילות שלה תוכל ביתר קלות לבנות אמון ולהתגבר על משברים. זו מסתבר, מגבירה את המוטיבציה של העובדים וחיבורם לחברה. בנוסף, חברה שמייצרת לצד החזון העסקי גם חזון חברתי סדור משפרת את המוניטין שלה ושולחת סיגנל ברור לשוק ולציבור על פניות וניהול איכותי הנותן דעתו גם לצדדים הרכים יותר בהתנהלות העסקית.

לסיכום – דירקטוריון אפקטיבי צריך לוודא שהוא נותן את דעתו גם לתחומים האמורים לעיל, הן על ידי פיקוח על כך שהנהלת החברה נערכת לשינויים הללו והן בסיוע של התווית אסטרטגיית קיימות ואחריות תאגידית לטווח הארוך. על הדירקטוריון לגבש אסטרטגיה שלא רק תנהל את הסיכונים טוב יותר אלא גם תשכיל לנצל את ההזדמנויות שנוצרות בעולמות הללו ולהשיג את כל היתרונות שנכתבו במאמר.