.jpg)
לפעמים המצב פשוט מייאש.
נמאס לך לקום בכל בוקר לעוד יום מתסכל,
לראות שוב מולך את אותן פנים שכבר מזמן לא מחייכות,
הבית כבר לא מרגיש כמו בית,
הוא מקום שכל מה שבא לך זה לברוח ממנו.
ויום אחד נופלת ההחלטה: "מספיק!"
"אני באמת רוצה למצוא את עצמי בעוד 50 שנה בחרטות על שלא עשיתי את הצעד?"
"הרי זה לא עומד להשתפר, אז למה לחכות?"
"הגיע הזמן לקום ולפתוח דף חדש".
כשמגיע הרגע הזה בו המילה "גירושין" כבר לא נראית כמו איום,
אלא יותר כמו אפשרות, דלת חדשה שנפתחת,
ברגע הזה אנחנו לא מתחילים לעשות חשבונות,
לבדוק אפשרויות לתיקון,
אנחנו לא רוצים לצעוד אחורה.
המטרה לפנינו, הדרך סלולה, כל מה שצריך זה תיק פתוח, הסכם ממון ודייט לגט.
זה הכל, כל כך פשוט.
אני רוצה לחדש לך משהו, זה לא באמת כזה פשוט.
לפעמים, כשמגיעה נקודת שבירה, אנחנו מרגישים שאם לא נעשה משהו ממש קיצוני, נשתגע.
אנחנו ממש חשים צורך פיזי לקום ולעשות מעשה.
לפעמים המעשה הזה הוא לגשת לרבנות ולפתוח תיק גירושין.
כדי שהצד השני יבין עד כמה רציניות כוונותי, כדי שהצד השני ילמד להבא....
חשבת פעם מה הייתה התגובה שלך אם פתאום, ללא התרעה, בבוקר בהיר אחד,
היה דופק על הדלת שליח עם בקשה לגירושין בידו?
חשבת מה זה היה עושה לך?
איזו הרגשה הייתה לך, שפשוט ויתרו עליך,
החליטו שלא שווה להתאמץ ולהשקיע בשביל להמשיך לחיות איתך?
חשבת פעם מה באמת קורה לצד השני כשהוא מקבל בדואר רשום את ההודעה שהחלטת להתגרש ממנו?
בשבילו זו לא אזהרה, בשבילו זו מלחמה.
כל מה שהוא מסוגל לשמוע כשהמילים, בשחור על גבי לבן, מונחות לפניו,
הוא את רקיעת רגלי הסוסים ואת הטנקים מחממים מנועים.
נורית האזהרה הקטנה ששלחת הופכת למדורה ענקית ובוערת.
עכשיו כבר אף אחד לא רואה בעיניים.
ואם יוצאים למלחמה, מגייסים את כל הכוחות, את המשפחה, את החברים, את השכנים.
גם אם זה במחיר הסודות שלכם הנמכרים לכל המרבה במחיר.
גם אם זה במחיר ההוצאה של כל הלכלוך החוצה, למען יראו וייראו.
במלחמה, כמו בכל מלחמה, מגיע תמיד רגע קטן של הפסקת אש,
כדי לחדש את הכוחות ואת מלאי הטילים שאתם כל כך להוטים להטיל אחד בשני.
ובהפסקה הזו, ברגע השקט הזה, מתחיל לו חשבון נפש קטן:
זה באמת היה נדרש? עד כדי כך היה לנו רע?
האהבה הגדולה שהייתה לנו נרמסה כל כך בקלות בידי צבאות שליחי בית הדין?
ואז, בליבה של ההפסקה, כשמגיע מכתב מהצד שכנגד עם השגות בעניין הסכם הממון,
נשכח חשבון הנפש הקטן והחזרה לשדה הקרב נראית ברורה ומובנת מאליה.
אפשר לעצור לרגע את הסרט? יופי.
התסריט הזה הופך בכל יום ויום למציאות, והרבה יותר מפעם אחת.
מציאות מאוד לא נעימה שאפשר היה למנוע, אם רק מישהו היה חושב למצוא נורית אזהרה אחרת ללחוץ עליה,
דרך חלופית לגרום לצד השני להבין שמשהו לא בסדר.
אולי גם אצלך יש נורית אזהרה כזו שלא שמת לב אליה?
אחת שאם היא תילחץ, הצד השני יבין שיש כאן נסיון להשכין שלום, לא למלחמה?
אז רגע לפני שהחלטת לבחור בדרך המובילה לשדה הקרב,
אני מזמין אותך לגלות דרכים אחרות, חכמות יותר, רגועות יותר ויעילות הרבה יותר.
כל מה שצריך לעשות זה להשאיר את הפרטים בטופס
ואני אחזור אלייך לקבוע שיחת היכרות לא מחייבת
בה נוכל לבדוק אם יחד נצליח למצוא דרך אחרת:
.png)
|