שתף    שלח לחבר  

אוגוסט 2015
 




























האם דרושה התערבות נוספות במינוי הדח"צ?
פרופ' עו"ד יוסף גרוס, נשיא איגוד הדירקטורים

שוב מועלית הצעת חוק פרטית המבקשת להפעיל התערבות חיצונית במינוי דחצי"ם בחברות ציבוריות וההצעה שהוגשה בימים אלו קיצונית ומרחיקה לכת מקודמותיה. שר האוצר ימנה ועדה בת שלושה חברים, שופט בדימוס (יו"ר) ושני נציגי אקדמיה בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, אשר תקים מאגר מועמדים  לשמש דחצי"ם בחברות ציבוריות.
שלוש רעות ניתן למנות בהצעה:
  1. הוועדה בוחרת מועמדים לכהונה מפניות שתקבל. אין ערובה כי שיקוליה עומדים במבחן ההתאמה המקצועית לחברה הספציפית.  ועדות דומות בוחרות במועמדים המנותקים מעולם המעשי  והעסקים, מחשש כי ימצא פגם של ניגוד עניינים, אי שם בעברם.
  2. הוועדה תציע לחברה, המבקשת למנות דח"צ, שלשה מועמדים מהמאגר והחברה תבחר מביניהם את הדח"צ.  בפועל המינוי מוכתב על ידי הוועדה. מרווח הבחירה של בעלי המניות מצטמצם ביותר.התפקיד המרכזי של בעלי המניות הוא לבחור את הדירקטוריון ואת רואה החשבון שישמרו על רכושם. ככל שתרבה ההתערבות החיצונית, תפקיד האסיפה הכללית מתגמד.
  3. רשות ניירות ערך תופקד, כנראה, על הבצוע והוועדה תזוהה עם הרשות, צעד לא רצוי הן מבחינת הרשות ומההיבט הציבורי. חמור מכך, הרשות גם תשלם את הגמול לדח"צ. (תשופה לאחר מכן על ידי החברה). דח"צ המקבל את שכרו מהרשות מאבד את חובתו כלפי החברה, לפעול רק לטובת החברה. ההצעה, כקודמותיה, מתעלמת מתפקידו ומטרת מינויו של הדח"צ.  הדח"צ אינו רביזור המתמנה על ידי השלטונות לפקח על הנעשה בחברות. הוא אינו שוטר של הרשות הנשלח מטעמה לפקח על הדירקטורים האחרים, אין הוא רוצה בכך, אין הרשות רוצה בכך והחברה אינה רוצה בכך. מינויו של הדח"צ ממילא כבר הוצא מידיהם של בעלי השליטה שכן הדח"צ מתמנה על ידי הרוב הבלתי תלוי מקרב בעלי המניות שאינם קשורים לבעלי השליטה ואין לו זיקה כלשהי אליהם. החוק מונה שורה ארוכה של תנאים מחמירים, הבאים להבטיח את עצמאותו ואי תלותו של הדח"צ. החוק מגביל את תקופת מינויו ואוסר על קשרים עם בעל השליטה גם שנתיים לאחר תום כהונתו. גמולו נקבע על פי תקנות שר האוצר בסכום נמוך יחסית. להבדיל ממדינות העולם המערבי אנו שיאנים בהתערבות בתאגידים.
אין מדינה בעולם המערבי המבקשת להשתיל בחוק מינוי של "דירקטורים מטעם" ע"י או כל גוף חיצוני. כאשר התגמול משולם על ידי הרשות, רק מחזק את הניתוק של הדח"צ מהחברה.
הדח"צ אינו "כלב שמירה" מטעם גורם שלטוני חיצוני כלשהוא, בעוד החוק המוצע יכניסו לקטגוריה זו. קשה יהיה בישיבת דירקטוריון לפעול בנסיבות כאלה. מיום מינויו הוא דירקטור כשאר חברי הדירקטוריון וחייב לפעול בתום לב לטובת החברה בלבד.
בעבר היתה ועדה אשר נדרשה לאשר מינוי של דירקטורים מקרב הציבור שתפקידה בדיקה טכנית של אי תלות  והעדר זיקה לבעל השליטה. החוק ביטל את הצורך בוועדה, לאור עמדת רשות ניירות ערך, אשר טענה כי במקרה של כשל בהחלטתה של החברה, השיבה החברה כי גם נציג הרשות, אשר אושר על ידה, אישר את העסקה והסכים לה.
הרגולציה חודרת ומתערבת בענייניהם הפנימיים של החברות בצורה קיצונית  והרשות מאמצת, בתבונה, שורת הקלות. הבורסה בת"א מאבדת את מקומה לגיוסי הון.  בשלש השנים האחרונות נמחקו כ-190 חברות מהבורסה וחברות חדשות אין.  מסקר שערך לאחרונה איגוד החברות הציבוריות, עולה כי 45% מהחברות הציבוריות שוקלות להמחק מהמסחר עקב רגולציה ועלויות רבות כתוצאה מכך. מן הראוי לא להנחית מכת מוות לבורסה בת"א, החייבת לשמש מקור חשוב לגיוסי הון הדרוש למשק ולפעילויות עסקיות חשובות  ולא להחיש את בריחת החברות הישראליות מהבורסה בישראל לבורסות זרות בעולם, תהליך הגובר והולך.

כניסה לאתר

mail

office@idu.org.il

03-7363146