|
|
ניוזלטר לדירקטורים ובכירים
יוני 2014
|
 |
י |
|
|
 |
קבלת החלטות בדירקטוריון בעת חלוקת דיבידנד לבעלי מניות- כתבה שניה בסדרה
רו"ח גל דיקשטיין
|
מהו שיעור המס החל על דיבידנד המתקבל בידי בעל מניות רגיל המחזיק בזכויות החברה בשיעור הנמוך מ- 10%, מקום בו במועד ההכרזה על חלוקת הדיבידנד (שנתיים קודם לכן) בעל המניות נכנס לגדר בעל מניות מהותי (החזקה ב- 10% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה). האם המדובר בשיעור מס של 25% או בשיעור המס הרלוונטי לבעל מניות מהותי, דהיינו 30%? תשובה לשאלה זו, כמו גם תשובות לשאלות מיסוי נוספות תלויה במועד בו יקבע אירוע המס בעת חלוקת הדיבידנד.
ככלל, ניהול חשבונות מתבצע על-פי כללי חשבונאות מקובלים בעולם המסחר. כללי החשבונאות משקפים את פעילות העסק ואת מצבו הפיננסי, אולם לצד ניהול החשבונות הרגיל מתבצעת חשבונאות לצורך מס כדי לקבוע את ההכנסה החייבת של הנישום. מערכת הדיווח לצורכי מס שונה באופן משמעותי ממערכת הדוח הפיננסי ועל כן הדיווח לצורכי מס אינו תואם תמיד את עקרונות החשבונאות המקובלים אצל רואי-חשבון. מערכת כללי המס שונה מהחשבונאות המקובלת אצל רואי-החשבון, בייחוד כאשר קיים חשש פן משלמי-המס ינצלו עקרונות חשבונאיים לשם הקטנת סכום ההכנסה החייבת במס או לשם דחיית תשלום המס. מובן שבמקרה של אי-התאמה, הוראות דיני המסים גוברות על כללי הרישום החשבונאי. כך למשל, סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה הקובע כי הכנסות מדמי שכירות ידווחו לרשויות המס בשנת המס שבה הן התקבלו בפועל, גם אם מהוות הן הכנסות מראש.
פקודת מס הכנסה אינה כוללת הגדרה למונח דיבידנד. היעדר הגדרה ראויה מפתיע שכן להגדרת תקבול שמקבל נישום בדיבידנד השפעה ממשית על חבותו במס. כך למשל שיעור המס על דיבידנד נמוך מאשר על הכנסה מעסק, קיימים פטורים על הכנסות מדיבידנד בין חברות וכדומה.
בהיעדר הוראה בפקודה אין לנו אלא לפנות לחוק החברות, התשנ"ט-1999 העוסק בחלוקת דיבידנד בחברה ולאמץ את הגדרותיו. ככלל, מעיון בסעיף 302 לחוק החברות ניתן לומר כי דיבידנד הינו תשלום מתוך רווחי החברה המשולם לבעל מניות אך ורק בשל היותו בעל מניות.
בחלוקת דיבידנד בחברה ישנם מספר אירועים המתרחשים במועדים שונים; הראשון, מועד ההכרזה - קבלת ההחלטה על חלוקת הדיבידנד (סעיף 307 לחוק החברות); השני, המועד שנקבע כ"יום הקובע" דהיינו, המועד שבו נבחנות זכויות בעלי המניות הזכאים לקבלת דיבידנד; השלישי, המועד שבו על פי ההכרזה הייתה החברה אמורה לשלם; הרביעי, מועד החלוקה בפועל. בפקודת מס הכנסה אין הוראה מפורשת הקובעת מהו המועד הרלבנטי לקביעת החבות במס בגין תשלום דיבידנד לבעלי מניות. האם המועד הרלבנטי הינו מועד ההכרזה על חלוקת הדיבידנד בהתאם לכללי החשבונאות הפיננסית, דהיינו, המועד בו נרשמה במאזן התחייבות לתשלום הדיבידנד, או שמא המועד הרלבנטי הינו מועד התשלום בפועל.
מעיון בפקודת מס הכנסה ניתן לראות כי הפקודה משתמשת בלשון דיבידנד המשתלם, לשון המבטאת תשלום בפועל ולא זכאות לתשלום. כך בסעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה, בסעיף 125ב ובסעיף 126(ב) הדן בתשלום דיבידנד בין חברות בו נאמר: "בחישוב ההכנסה החייבת לפי סעיף קטן (א) לא תיכלל הכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו, במישרין או בעקיפין, מחבר בני אדם אחר החייב במס חברות (...)".
עיננו הרועות כי כשמדובר בהכנסה מדיבידנד המחוקק משתמש בלשון חלוקה - לשון המרמזת על תשלום בפועל וכן בלשון שנתקבלו. כלומר, המחוקק מבהיר כי אירוע המס הינו מועד הקבלה בפועל של הדיבידנד ולא ב"יום הקובע".
שאלת עיתוי אירוע המס לגבי דיבידנד נדרשה לפתחו של בית המשפט העליון במקרים שונים:
כך למשל בעניינו של אמנון סלמן[1], נדרשה השאלה האם דיבידנד שהוכרז על ידי החברה אך טרם חולק מוסיף להיכלל ברווחים הראויים לחלוקה בחברה, דהיינו הדיווח יהא במועד החלוקה בפועל, כטענת המערער, או שמא לפי עמדת פקיד השומה כי למן הכרזת החברה על דיבידנד, יש להפחית את שיעורו מרווחי החברה הראויים לחלוקה ולראותו כאילו היה דיבידנד שחולק לצורך חישוב הטבת המס. בעניין זה אימץ בית המשפט את עמדת פקיד השומה וקבע כי החל מן "היום הקובע", הדיבידנד שהוכרז בחברה אינו נכלל בגדר הרווחים הראויים לחלוקה מבחינה חשבונאית, ומן הטעם הזה ראוי להפחית את שיעורו מסך "הרווחים הראויים לחלוקה" של החברה לצורך הפעלת סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה.
כך למשל בעניינה של חברת סגנון שירותי תקשוב[2]. שם דן בית המשפט בעניינה של נישומה שרכשה מניות בחברה לאחר ההכרזה על חלוקת דיבידנד ולפני החלוקה בפועל. מפסק דין זה ניתן ללמוד כי בית המשפט, כמו גם הצדדים שם, סברו כי המועד הרלבנטי לתשלום המס על הדיבידנד היה מועד התשלום בפועל.
כך גם בעניינו של אביעד פרל[3], מבהיר בית המשפט כי "המס מוטל על ההכנסה הריאלית של הנישום (...)" ומכאן שהמס מוטל רק על הדיבידנד ששולם בפועל.
הקביעה כי אירוע המס בתשלום דיבידנד מתרחש רק עם התשלום בפועל מתיישבת עם העקרונות הכלליים בדיני המס ולפיהם אין לחייב נישום לשלם מס, מקום שלא מימש את ההכנסה. הטעם בדבר הינו כי כל עוד לא מומשה הזכות, אין בידי הנישום אמצעי לתשלום המס המתחייב בגין אותה זכות עתידית. עוד מוסבר עיקרון המימוש בחוסר הוודאות הקיים לגבי עצם קבלת ההכנסה (לענייננו הדיבידנד) ולגבי עיתוי הקבלה.
לאחרונה, נדרש בית המשפט פעם נוספת לשאלת עיתוי אירוע המס לגבי דיבידנדים. בחודש אפריל 2013, ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט רון סוקול בעניינו של אלי שור[4]. בעניין זה דובר בשני שותפים אשר ייסדו את חברת קו מערכות, בחלקים שווים ביניהם. כעבור שני עשורים, כל אחד מבעלי המניות ייסד חברה חדשה ובה החזיק במלוא המניות. חודש מאוחר יותר, העבירו שני בעלי המניות את מלוא מניותיהם בחברת קו מערכות לחברות האחזקה שהקימו, וזאת על-פי סעיף 104א לפקודת הכנסה.
ימים ספורים לאחַר העברת המניות כאמור, הגישו בעלי המניות בקשה להכיר בחברות האחזקה שהקימו כחברות משפחתיות. עוד באותו חודש החליטה קו מערכות להכריז על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה. בהחלטה לא נקבע מועד לתשלום הדיבידנד כאמור. בו ביום חתמו בעלי המניות על מסמך בו הם מאשרים את קבלת הדיבידנד, הגם שקו מערכות לא שילמה באותו מועד תשלום כלשהו לחברות האחזקה. במאזני קו מערכות נרשמה התחייבותה לשלם דיבידנד לבעלי המניות (דהיינו, לחברות האחזקה), ואילו במאזניהן של חברות האחזקה נרשמו סכומים מקבילים כ"דיבידנד לקבל". בשנות-המס הבאות שולמו תשלומים שונים על-ידי קו מערכות לחברות האחזקה ותשלומים אלה הפחיתו את יתרת ה"דיבידנד לשלם" במאזני קו מערכות ואת יתרת ה"דיבידנד לקבל" בחברות האחזקה. במקביל, חברות האחזקה חילקו דיבידנדים לבעלי מניותיהם.
במסגרת תכנון המס טענו בעלי המניות כי המועד בו הופקה ההכנסה מדיבידנד מחברת קו מערכות הינו מועד ההכרזה על חלוקת הדיבידנד וממילא חברות האחזקה לא היו חייבות בגינו במס בהיותן, באותו מועד, חברות "רגילות" (ולא משפחתיות), וזאת כמתחייב מהוראות סעיף 126(ב) לפקודה (דיבידנד בין-חברתי). בנוסף, לגבי חלוקת הדיבידנד מחברות האחזקה לבעלי המניות עצמם טענו בעלי המניות כי הדיבידנד שקיבלו מחברות האחזקה אינו חייב במס, שכּן מדובר ברווחים שחולקו מהכנסותיהן של חברות האחזקה בתקופה שאֵלו היו חברות משפחתיות (כאמור בסעיף 64א(א)(1) לפקודה).
בפסק דין מנומק ומפורט ביטל בית המשפט את תכנון המס ואימץ את גישתו של פקיד השומה שסבר כי ההכרזה על חלוקת הדיבידנד אינה אירוע מס, וחבות המס בגין הדיבידנד אירעה רק עם העברת התשלומים מקו מערכות לחברות האחזקה, וממילא הן חייבות בגינו במס כחברות משפחתיות.
לסיכום, בחלק זה ראינו כי החבות במס על תשלומי דיבידנד קמה רק עם מימוש הזכות לקבלת הדיבידנד, כלומר עם תשלום הדיבידנד בפועל (ומקום שבו ניתן דיבידנד בעין, עם קבלתו). הדבר עולה הן מלשון הפקודה והן מתכליתה. לקביעה זו השלכות רבות לעניין שיעורי מס, קיזוזי הפסדים, פטורים וכדומה.
[1] ע"א 10800/06 אמנון סלמן נ' פקיד שומה טבריה.
[2] ע"א 2965/08 סגנון שירותי תקשוב בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקוה.
[3] ע"א 8500/10 אביעד פרל ואח' נ' פקיד שומה ירושלים 1.
[4] ע"מ 22951-09-09 אלי שור ואח' נ' פקיד שומה חיפה.
|
|
|
|
.jpg)
|
ריבית רעיונית בפקודת מס הכנסה-
הזהירות נדרשת!
רו"ח (עו"ד) אייל רובין; רו"ח (עו"ד) טארק דיביני-
שותפים באשכול המיסים BDO זיו האפט
אין זה סוד שהיבט המיסוי בכל חברות הינו צד חשוב ומשמעותי בניהול הפעילות העסקית, וזאת לאור שהשלכותיו הכבדות הן על תוצאות הפעילות העסקית והן על תזרים המזומנים. מכאן ברור לכל שתכנון מס נכון בניהול הפעילות העסקית דרישה הכרחית בכל עסק.
אולם, ניהול חכם מחייב לא רק ניצול הטבות המס ותכנון מבנה מס מיטבי אלא גם נקיטת זהירות מפני מוקשי מס או חבות במס במקרים בהם לא נצמח רווח אמיתי לעסק.
חובות אלה חלות לא רק על הממונה הישיר האחראי על היבטי ניהול הכספים, וטוב יהיה אם גם נושאי המשרה האחרים (לרבות המנכ"ל והדירקטוריון) יהיו ערים, ככל האפשר, לכללים אלה וידאגו למניעת ביצוע עסקאות שכרוכה בהן פגיעה מיסויית.
אחד המקרים הבולטים בהקשר זה הינן הוראות סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה העוסקים, בין היתר, בחיוב רעיוני בגין הלוואה שניתנה ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע על ידי שר האוצר בתקנות קביעת שיעור הריבית.
סעיף 3(ט) לפקודה דן בזקיפת הכנסה רעיונית בידי מקבל "הלוואה מוזלת" ואילו סעיף 3(י) דן בזקיפת הכנסה רעיונית בידי נותן "הלוואה מוזלת".
לקריאת המאמר המלא |
|
|
|
בימים אלה הצטרף לאיגוד הדירקטורים
מר רובי גינל אשר ינהל את נושאי הכלכלה והממשל.
גינל שימש כסמנכ"ל לרגולציה ולכלכלה בהתאחדות התעשיינים וככלכלן הראשי של נשיאות הארגונים העסקיים וכיום משמש כיועץ כלכלי ואסטרטגי לקבוצות עסקיות וחברות.
לגינל ניסיון של 20 שנה במערכות כלכליות וציבוריות, בכנסת ובממשלה. בעברו שימש כיועץ כלכלי במשרד ראש הממשלה ובכנסת.
החברים באיגוד זכאים לפגישת התייעצות ראשונית ללא עלות בנושאים:
- יעוץ אסטרטגי וכלכלי
- התנהלות מול גורמי ממשל ורגולציה
- ייעוץ להתמודדות עם חסמי בירוקרטיה ורגולציה
- עולמות התמריצים הממשלתיים
- חוות דעת כלכליות.
לפרטים ניתן לפנות למזכירות האיגוד:
טלפון: 03-7363146
מייל: office@idu.org.il
|
השתלמויות
2.7.2014
הרצאות לדירקטורים:
נושא ההרצאה: "תגמול בכירים לדירקטורים"
בהרצאה זו נעסוק בפרקטיקות המקובלות
לתגמול בכירים כולל תיקון 20,
ההוראות של המפקח על הבנקים והמפקחת על הביטוח ושוק ההון
וביישום הפרקטיקות השונות.
מרצה:
גיל מור, שותף, קבוצת הייעוץ PwC Israel
נושא ההרצאה: "סוגיית מיסוי בינלאומי בראיית הדירקטור"
בהרצאה זו נסקור את הנושאים החשובים לדירקטור המכהן בחברה רב לאומית.
מהן סוגיות המיסוי הגלובאלי שחשוב להכיר כחלק מתפקיד הדירקטור ?
נדון בנושאים כגון מיזוגים ורכישות, שינויי מבנה והרחבת פעילות לשווקים חדשים.
מרצה:
עמרי יניב, עו"ד, שותף מיסוי בינלאומי, PwC Israel
יום רביעי - 02.07.2014
התכנסות - 16:30-16:45
תחילת ההרצאה 16:45
ההרצאה תתקיים במשרדי PwC
רחוב רח' המרד 25, תל אביב (קומה 20)
הכניסה ללא תשלום, יש להירשם מראש
לרישום לחץ כאן
מספר המקומות מוגבל.
צור קשר
www.idu.org.il
office@idu.org.il
03-7363146
|
לאתר איגוד הדירקטורים בישראל |
|
|
|
|
|