מעלית השבת ואני

לאחרונה ביליתי סוף שבוע באחד ממלונות הצפון, והזדקקתי לשירותי המעלית. אלא, שלאחר כמה רגעי כעס על התעכבותה – הבנתי שהיא מתוכננת בתכנית שבת. חיכיתי בקומת הכניסה כעשר דקות, ומשהגיעה המיוחלת, ולאחר שהועילה לסגור דלתותיה – עלתה בזינוק מפתיע אל הקומה האחרונה בבניין, תוך שהיא מקפיצה אותנו במעין הכנה לעצירה בכל קומה, אך לא! רק עם נחיתתנו בשלום בקומה העליונה – הבנו שיש לנו שתי אפשרויות בחירה: או לשים דרכנו במעלה המדרגות רגלית, ולעצור כרצוננו ובקצב שלנו בכל עת שנחפוץ, או להמשיך ולחכות לה, לחוש את קפיצותיה בכל קומה, וממילא להגיע לקומה האחרונה, ולהתחיל לרדת במורד הקומות- הפעם עם תחנות ביניים בכל קומה בה עצרה, וחיכתה להטעות אחרים כמונו בנדיבותה ובשירותיה.
 

בין לבין – עברה מחשבה בראשי: מה מזכיר לי הסיפור מהחיים האישיים, שלי ושל רבים?

לי לפחות, וודאי לרבים כמוני, שתי דרכים להתנהלות בחיים. או לעלות שלב אחרי שלב בקצב מתון ובכוונה להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי, או לעלות עלייה מטאורית – ואז – ברגעי השיא – לחוש את הנפילה...

ומה הקשר בין מעלית השבת ועבודתי? - תלוי במקרה! בעיסויים: ישנם מקרים אקוטיים בהם אני צריכה לעלות לקומה העליונה ולרדת לאט ובטוח: להיות "אגרסיבית" אל גורם הבעייה, ולמתן את הטיפולים הבאים. ישנם מקרים הפוכים, בם אני תוקפת את הבעייה  מכל סביבותיה ונוגעת בגורם הבעייה רק אח"כ – כלומר עולה שלב אחר שלב באיטיות. הכל תלוי במצבו של המטופל, במוכנות ובנכונות שלו לקבל את הטיפול. בכל אחד מהמקרים – המטופל יוצא עם הקלה ושיפור מיידי בתחושותיו.

לגבי האבחון האירידולוגי – על פניו, נראה כאילו זו עלייה חדה וירידה איטית בחשיפת הממצאים המתגלים מן העין. ברם, גישתי בפועל היא דווקא בעלייה האיטית להשגת התובנה של הממצאים הסופיים. לעולם לא ישמע ממני מי "יש לך" כך וכך, אלא קיימת נטייה ל..., ולכן עלייך לפעול כך או אחרת. מעצם ההכוונה שלי גם לבדיקות רלבנטיות – יכול המטופל להבין  עד כמה ואם בעייתו חמורה, ואחריות המשך הטיפול עוברת אליו: היוועצות ברופא, בדיקות וכל השאר- ממוקד ומדוייק.

לכל אחד – הצלחה בהשגת היעדים שלו: חברתיים, עסקיים ובעיקר בריאותיים.

אני בוחרת באפשרות הראשונה. ואתם???   אנא ענו לי לכתובת elisheva@elisheva.co.il