פסח, נקיון וילדים

בסיום שנת לימודים, לפני יציאה לחופש הגדול – נוהג היה בבית ספרנו, לצייד את התלמידים בחמרי ניקוי לצחצוח ומרוק הכיתות – הכנה לקראת שנת הלימודים הבאה.

כיתתי הייתה ערוכה ומוכנה, אפילו תקרובות ומיני מתיקה הוכנו מראש לרגע הפרידה. נכנסתי ברוב הדר וחשיבות, כשבידיי ערימת התעודות לחלוקה. הלא כבר באחד בספטמבר – אנו מלאי ציפייה לרגע זה...

נשאתי נאום מרגש בפני תלמידיי ( איך לא??) על הישגיהם ועל מה שאני רוצה שישיגו, על התנהגות בטוחה במהלך החופשה – ושאר מיני קשקושים של מחנכת כיתה. תוך כדי דיבור ושיחה, צמאה נפשי וחפצתי בלגימה, ובלי להעיף מבט – שלחתי היד, וקרבתי כוס אל פי. תוך שנייה ריססתי את הכיתה ביריקה אדירה, השתנקתי, והרגשתי איך בני מעי מעלים בערה. במקום מיץ תפוזים – לגמתי מכוס הפנטסטיק – החומר בו ניקו קודם לכן את הכיתה וציודה.

כשם שנכנסתי ברוממות רוח – יצאתי בריצה כאילו אחזני איזה שד או איזה רוח, ולא ידעתי את הנעשה סביבי. מנהל ביה"ס לא הבין מה קרה, ומדוע הוריתי לו להיכנס ולמלא את מקומי. התנפלתי על המקרר בחדר המורים ודחפתי לפי כל דבר שיצנן בי את תחושת השרפה. למודת ניסיון מעברו של בני שאכל נפטלין (לא רעיל) וחשבו לסוכריית מנטה, בעודי "בוערת", ניגשתי לחפש אחר בקבוק התרכיז להעתיק את שמו, הותרתי מאחוריי אפילו את תיקי, ושמתי פעמיי לא לבית חולים חלילה, אלא הביתה.

בדרך, צלצל בעלי לשאול בהתרגשות איך עבר עליי היום, ונחנק מצחוק כשסיפרתי לו קורותיי. הסברתי לו גיאוגרפית את מסלול מסעי הביתה כדי שידע איפה לחפשני אם לא אגיע... כעבור דקותיים טלפון נוסף: " שלום. מדברים מהמחלקה לטוקסולוגיה בבית החולים רמב"ם חיפה. קיבלנו קריאה דחופה, ואנו מבקשים לדעת מה קרה".
 

נבוכה, סמוקה מחום ומבושה כאילו ראו אותי דרך הטלפון, ניסיתי לשוות לקולי צליל מתון ורגוע: "בדרך כלל אני שפויה ואחראית למעשיי.." והמשכתי בסיפור המעשה. הוספתי, שבצלילות דעת העדפתי את תל- השומר על  פני בי"ח השרון בגלל הקרבה הביתה, וכאן כבר נשמע הרעד והחשש מגרוני הצרוב: " אני אצליח להגיע ולעבור עוד כשבע דקות נסיעה"?

לא ידעתי אם התפרצות הצחוק המתגלגל מעבר לקו היה בגללי או בגלל הסיפור שסיפרתי. אחרי שהתאוששה אמרה לי הגברת: "את כנראה מאוד יסודית. לא רק ששטפת היטב את קרבייך, גם ידעת לציין את שמו המדויק של החומר. ובכן, הוא לא רעיל, ותגיעי הביתה בשלום..."

מה אומר לכם, אם יש הברירה בידכם - ויטמין C מפרי עסיסי – עדיף, ועל זה נאמר: " אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בתוכו".

ערב פסח, כשכולנו עסוקים בנקיונות אני מבקשת לצייד אתכם בשני טיפים חשובים:

1.      לעולם אל תשאירו חומרי ניקוי בקרבת ילדים. אל תמלאו חומרי ניקוי בבקבוקי שתייה, ואל תהססו לבדוק גם את עצמכם במה שאתם משתמשים. לי צלח פעמיים, אך אין לסמוך על המזל.

2.      אם בענייני נקיון עסקינן, זה הזמן הנכון גם לניקוי הגוף והנפש ולא רק לניקוי הבית. זה הזמן לגלות בטיפולי IPEC את רגישותכם למזונות, תפרחות שונות, וכל מה שנקרא בשפה המוכרת יותר "אלרגיה". רגישותכם גורמת גם לשינויים נפשיים ולסבל מיותר. אתם יותר מאשר מוזמנים לבוא ולהתנסות.

חג שמח ובריא לכולם.

אלישבע הניג – I.I.M
לראות את הכאב ולדעת לטפל
מומחית לאירידולוגיה IPEC עיסוי רפואי
   RCP I.M 11367
בן גוריון 254, גבעתיים 53326
טלפון: 03-7322668 , סלולרי 054-4657977
טלפקס: 03-5716940