למה ריטלין ?

 בזמנו, בהיותי מורה, לא שמענו ולא הכרנו את "תרופת הפלא – ריטלין" לטיפול באותם תלמידים        
 המוגדרים כיום בקטגוריה של הפרעות קשב וריכוז. העבודה השוטפת שחקה לא פעם רק בגלל    
 תשומת הלב המיוחדת שהענקנו לתלמידים האלו: כיתות מב"ר שלמדו בהן 24 תלמידים לכל
 היותר (במקום כיתות מאוכלסות ב40-42 תלמידים. הלוואי גם היום תהיינה כיתות קטנות יותר ובכל
 המגמות ובתי הספר!), היכרות מעמיקה עם התלמידים (גם זה חסר למיטב ידיעתי כיום), גישה
 מאוד מטפחת שכללה אין ספור מועדים בבחינות חוזרות – הכל כדי להביא את הילד לסיום ביה"ס
 ולהגישו לבחינות הבגרות.

לדאבוני, וכפי שרמזתי, תנאי הלימוד הינם כפי שהיו בעבר במרבית הדברים. היום, כ"משקיפה מהצד", אני נחרדת יותר ויותר לראות כמה תלמידים מוכרים כבעלי הפרעות קשב וריכוז בדרגות שונות, ונחרדת יותר ויותר מהקלות הבלתי נסבלת לטעמי במתן הריטלין להרגעת הילד. האומנם מרגיע אותו, או שמא את ההורים העסוקים מדי בדאגות לכלכלת הבית גם על חשבון מתן תשומת הלב המיוחדת לילד, או שמא מרגיע את המורים (שאני לא תמיד מאשימה אותם) המבקשים קצת "שקט תעשייתי" כדי שיוכלו להעביר את החומר ולסמן וי על הספקם.

כמטפלת, ומתוך נסיון אישי אני יודעת שישנן דרכים אחרות מלבד שימוש בריטלין. השילוב של עיסוי קרקפתי באזור המשחרר סרטונין למוח עם תוספי מזון ספציפיים מהווים בין היתר תחליף נפלא, עוזרים בהרגעת הילד, משפרים את כושר הריכוז וההבנה, והתוצאות- תעודת סוף השנה לא דמתה כלל לזו שהתקבלה בסיום המחצית הראשונה - הן מבחינת ההערכות ההתנהגותיות והן מבחינת הציונים.
 

שתהייה לכולכם ולילדיכם בשנה הבאה שנת לימודים מוצלחת ופורייה.